על אלכוהול ושאר ירקות

עבודה + הכנות לטיול לדרום אמריקה = מעט מאוד זמן פנוי, וזאת הסיבה שאני ממעט לכתוב כאן בתקופה האחרונה.
ובכל זאת לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה על דניאל רוגוב שבה הוא ציין את עשרת היינות הטובים של השנה לפי דעתו
ובהשארת הרשימה שלו החלטתי לבנתיים להכין רשימה קטנה של עשרת הקניות הטובות של השנה ביין הישראלי.

1. פלאם רזרב קברנה סוביניון 2005 – לא טעמתי אבל אם הוא באמת יותר טוב מה2004 הוא בטח מדהים
2. ויתקין קריניאן 2005 – כי זה אחד היינות הכי טובים שיש בשוק ולבטח הכי מעניין ובנוסף לכך תקבלו עליו עודף ממאה
3. דלתון שיראז 2006 – כי תמורה כ"כ טובה למחיר לא מוצאים כל יום וזה אחד היינות היותר כיפיים שיוצרו פה
4. ברקן אלטיטוד 720 קברנה סוביניון 2005 – כי החבר'ה של ברקן שיחקו אותה שוב ויצרו את אחד הקברנה הטובים בארץ
5. יקבי רמה"ג ירדן קברנה סוביניון כרם אלרום 2003 – כי זה כנראה הק"ס הטוב ביותר בארץ וגם אם לא תאהבו כנראה שתוכלו למכור אותו עוד שנתיים במחיר כפול.
6. ויתקין מסע ישראלי לבן 2006 – כי למרות שנגמר הקיץ זה עדיין יין שתמיד עושה טוב ובמחיר שפוי
7. קלו דה גת הראל סירה 2005 – אני חייב להודות שלא טעמתי אותו אבל עוד לא מצאתי בן אדם אחד שלא היה מכניס אותו
8. טוליפ פורט אספרנזה 2003 – רק בשביל הסיום הקרמלי המדהים שלו
9. רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2005 – כי גם השנה רקנאטי לא מפספסים עם הבלנד הנהדר הזה
10. יפתחאל פטיט סירה רזרב 2004 – כי הוא מיוחד כי הוא מוכיח שגם יקבי בוטיק קטנים יכולים לעשות יין טוב ובעיקר כי הוא פשוט טוב.

באחד משיטוטי הקבועים במחלקת היין של מרכז המזון בירכא נתקלתי בגראנש זני של יקב ד'ארנברג, אחד מיקבי הבוטיק האוסטרלים הטובים ביותר שמגיעים לארץ. עד כה לא יצא לי לטעום גראנש זני אלא בעיקר בבלנדים אוסטרלים או ספרדיים למינהם ולכן החלטתי לתת צ'אנס לבחור.
d’Arenberg The Custodian Grenache
צבע בורדו נוטה קצת לחום באף ארומות מתקתקות של פטל ומסטיק בזוקה, בפה גוף מלא עשיר בפרי שחור ופטל שנוטה
להיות טיפה סוכרייתי מידי. הטאנינים עדיין מראים נוכחות ומוסיפים תחושת יובש קלה לאפטרטייסט.
בסה"כ מדובר על יין זני מהנה ונגיש אבל כזה שנותן תחושה קצת אנמית במרכז הפה ולדעתי היה עדיף לשלב אותו
כחלק מבלנד עם שיראז שיתן לו קצת יותר נפח. ציון 87 מחיר 90.

בזמן הביקור בירכא גם יצא לי לשמוע המלצות חמות על הבציר החדש של השיראז מסגרת די של יקב דלתון. זאת לא
הפעם הראשונה שאני שומע מחמאות על היין הזה שנעלם מהר מאוד מרגע שחרורו לשוק והפעם הזדרזתי וקניתי לי בקבוק.
שיראז 2006 "D" דלתון
צבע ארגמן עמוק באף פרי אדום בשל בפה גוף מלא עשיר ריבתי מעט דובדבנים, פלפל שחור וחבית עדינה
שנותנת תבלון עדין שמהווה את הטאץ הסופי. מדובר ביין מאוזן עשיר מאוד ופשוט כיפי, סוף סוף שיראז ישראלי באמת טוב
ובמחיר מצויין של 55 שקלים בלבד. לדעתי? בימים שרוב היקבים הגדולים רק מעלים ומעלים את המחירים
טוב לדעת שנשארה טיפה של שפיות אצל החבר'ה מדלתון. לקנות שישיה

סוף השבוע האחרון שהיה ארוך מהרגיל בעקבות החיבור עם החג היה גם סוף שבוע עמוס באלכוהול, בירות בעיקר אבל גם יין היה למרות שפה שהמאזניים נטו לכמות על פני איכות.
רביעי התחיל עם יין קיאנטי נוראי של רופינו שאין צורך להרחיב לגביו ונגמר בריזלינג בציר מאוחר הנהדר של ויתקין
שעליו כמובן אין צורך להרחיב. משם זה המשיך לליטר ברבר ונגמר בשולחן שלם עמוס משקאות שעף עלי.
הסופ"ש עצמו נפתח כבר בצורה הרבה יותר מעודדת וערב של מרתון סרטים עם חברים עמוס בסושי התברר כפתיחה
של ערב עמוס באלכוהול. אפליכם דאבל, ליטר סטראופמן כהה וגמל כהה היוו נסיונות למציאת חלופה הולמת
ללף בראון המצויינת, מיותר לציין ששלושתן נכשלו במשימה.
את סוף השבוע גם ליוו 2 יינות שהתגלו תואמים את מחירם – בינוניים.

מיקלה קיארלו ברברה 2004
צבע ארגמן צלול באף פרי אדום רענן בפה גוף בינוני עם חומציות גבוהה שנותנת ליין רעננות מסויימת.
דובדבנים פירות יער חמצמצים וקצת תיבול שמגיע מחבית שנותנת טאץ עדין. בסה"כ לא התחברתי כ"כ ליין הזה
החמיצות די הפריעה לי וקצת קשה לי להתחבר לסגנון אבל בסה"כ מדובר בברברה בסיסי עשוי טוב שישתלב מצויין
בהמון מאכלים איטלקיים מסורתיים. 86.5

רקנאטי שיראז 2004
צבע בורדו באף חבית קלה עם רקע של פרי בשל. בפה פרי אדום מתובל קלות עם גוף בינוני
ואלכוהול גבוה ומורגש שנותן תחושה צורבת בגרון. ליין מתיקות קלה של הפרי מקדימה עם שהופכת למרירה מאחור
החבית מורגשת אבל לא מתבלטת מידי. שיראז חביב ובסיסי ביותר ציון:86

ריוחה, המילה הראשונה שתקפוץ לכל חובב יין בראש כשמדובר ביין ספרדי, אבל ספרד זה גם הרבה מעבר לריוחה ואחד האיזורים שתופסים בשנים האחרונות תאוצה הוא אזור פריוראט. פריוראט הוא אזור יין הממוקם
בצפון מזרח ספרד בחבל קטלונויה המפורסם שבירתו היא ברצלונה, בעבר נחשב האזור לנחות ביחס לשאר
האזורים בגדולים בספרד דוגמאת ריוחה וריברה דל דוארו אבל בתחילת שנות התישעים מספר יצרנים חוללו מהפיכת איכות באזור והאזור תפס תאוצה וביסס את מעמדו כאחד מאיזורי היין הטובים והמעניינים שבספרד. בניגוד לריוחה וריברה דל דוארו שם הזן המוביל הוא הטמפרניו כאן הזנים ה בעיקר המזואלו(קריניאן) הגראנש וה….. אשר מעניקים ליינות האיזור טעם יחודי של ריבתיות ופרי מתוק הבאים בעיקר מהגראנש והקריניאן לצד האדמתיות שנוטה לאפיין את יינות ספרד.
בארץ אין עדיין יבוא גדול של איזור זה והיבוא הוא בעיקרו של היבואנים הגדולים שמסתפקים בהבאת מותגים מיקב אחד או שניים ועדיין נוטים להעדיף את יינות ריוחה ששמם הולך לפניהם ואותם אין צורך להציג לאף אחד. כל מי שאוהב יין ועדיין לא מכיר את האיזור אני מציע לגשת במהרה לחנות הקרובה למקום מגוריו
ולהצטייד בבקבוק יין מהאזור שלדעתי יתחבב מאוד על אוהבי העולם החדש בגלל הפירותיות והריבתיות
שמאוד מאפיינת את יינותיו.

Rotllan Tora Reserva 2000
צבע בורדו עמוק נוטה טיפה לחום וכבר מתחיל להסגיר את העובדה שהיין כבר בן 7, באף פרי בשל ומרוכז
לצד פרחוניות מסויימת וקצת אדמתיות, בפה יש ליין גוף בינוני די מרוכז עם טאנינים מורגשים שנותנים ליין הרגשה של גוף קצת מצומק, בפה אפשר להרגיש בדובדבנים בשלים ופטל שנוטה טיפה לכיוון הסוכרייתי
בנוסף טעמים של טבק לצד אדמתיות וטיפה ירקרקות מאחורה נותנים ליין את אופיו המיוחד. כאשר מדברים על מורכבות ועל התפתחות של היין בכוס כאן מדובר במקרה קלאסי ומי שיתן ליין זמן יוכל לראות איך הוא משנה את אופיו מפעם לפעם מפרחוני יותר לכיוון בשל ומרוכז. הסיומת די ארוכה ונעימה ולמי שלא מפריעה
התחושה הצמיגית קצת שמקבל היין מדובר בחווית שתיה נפלאה. ציון:88-9 מחיר:76 אחלה קניה ולו רק בשביל ההתנסות.

שם קצת ארוך שאין לי מושג מה המשמעות שמאחוריו אבל בכל מקרה מדובר באחלה יין אז למי אכפת. מדובר בבלנד מאוד מעניין מיקב פרונוטו שמשלב 60 אחוזי ברברה עם 40 אחוזי סירה, ללא ספק לא שילוב שגרתי.את היין פגשתי גם בתערוכת סומלייה האחרונה שהייתי אבל לשתות יין אחרי ששתית 40 אחרים זה עניין קצת בעייתי ולכן הרשמים שלו בפנקס היו ניראים בערך כך "המון פרי עם קצת עץ די מאוזן".
אז לקחתי על עצמי את המשימה לתעד באופן קצת יותר מפורט את התרשמותי מהיין.

פרונוטו מומפרטונה 2004
צבע בורדו כהה, באף שוקולד, אניס, המון פרי סגול בשל והמון תבלון. למרות האחוזים הגבוהים דווקא לטובתו של הברברה בפה דווקא הסירה נותן את הטון עם תבלון מאוד מורגש לצד שזיפים ודובדבנים בשלים וקצת קפה החמיצות די מודגשת ונותנת ליין רעננות והטאנינים רכים ונעימים. לדעתי קצת חסר ליין גוף והתבלון קצת משתלט אבל אני מאמין שהזמן ישפיע לטובה על העניין. בניגוד לחלק הקדמי של הפה
היין קצת נעלם בחלק האחורי והסיומת די קצרה ומשאירה בפה טסעמים קצת גסים של חבית. בסה"כ מדובר ביין נהדר שעוד שנה שנתיים בבקבוק יעשו לו רק טוב ויעלימו את רוב הבעיות שיש כרגע ליין.
ציון:89-90 מחיר:104

אחרי העדרות ממושכת חזרתי לטעימות חמישי בספיישל רזרב לטובת טעימה מיוחדת של יינות פיימונטה בהדרכתו של עודד כהן מחברת הדוש. הנסיון שלי עם צפון איטליה בכלל ופיימונטה בפרט הוא די מועט ומלבד מספר יינות של יקב פרונוטו לא הזדמן לי לנסות מיינות האזור שחלקם מהחשובים באיטליה ובעולם.
פיימונטה היא האזור החשוב ביותר של צפון איטליה ונמצאת בצפון מערב איטליה. היינות הידועים ביותר של האזור הם הברברסקו והברולו אשר עשויים מענב הנביולו האציל, הברברה והדולצ'טו שנחשבים ליינות פשוטים ונגישים יותר וגם ביינות האפרטיף המפורסמים דוגמת המוסקטו די אסטי שגם בארץ קמו לו כבר חיקויים כאלו ואחרים.
הטעימה כללה 6 יינות 2 לבנים ו4 אדומים שמבוססים ברובם על זן הנביולו. היין הראשון שטעמנו היה Erbaluce, "Luminae”, Bianchi יין לבן עשוי 100% ענבי ארבלוצ'ה יין מאוד מעניין שונה מאוד מהיינות המוכרים בארץ עם אף עשיר בפרי בשל ובפה יותר ירקרק מורגשת עשבוניות מסויימת וחמיצות נעימה. בסה"כ מדובר ביין מעניין ולא שגרתי שגם שכני דרינקינג שיבח אותו. היין השני הוא הברברה ד'אסטי יין יותר נגיש צבע סגול עז שמאפיין מאוד את זן הברברה, באף שופע פרי בשל בפה שופע פרי בשל שזיפים דובדבנים שחורים ופטל שחור נתן הרגשה קצת אלכוהולית לטעמי וגם חסרה לו חמיצות שתחזיק את הגוף שלו אבל בסה"כ מדובר ביין נגיש ומהנה עם סיומת בינונית טיפה יבשה בסיום. המחיר? 79 שקלים, קצת גבוה מידי לטעמי אבל בכל זאת מדובר ביין מעניין.
בהמשך הערב טעמנו 3 סוגי יינות שמבוססים על זן הנביולו הגמה הגטינרה והמפורסם יותר הלא הוא הברברסקו. יש שאומרים שזן הנביולו הוא המקביל האיטלקי לפינו נואר הצרפתי ושבכלל אם טוסקנה היא הבורדו של איטליה אז פיימונטה היא המקבילה של בורגון. הנביולו זן עני בצבע וטאניני מאוד שנותן יינות אלגנטים ומורכבים. הגמה היה בעל גוף קל ועדין מידי לטעמתי ולא הצדיק את מחירו 149 שקלים הגטינרה כבר התחיל להראות את הפוטנציאל הטמון בזן והפגין יותר עושר טעמים ומורכבות והברברסקו? היה פשוט נהדר. Barbaresco gallina 2001 piero busso צבע בורדו נוטה לחום מאוד דליל, באף פרי אדום בשל מאוד דבשי טיפה בפה טאנינים בולטים אבל לא תוקפניים מידי פרי בשל מאוד שהזכיר לי טיפה תמרים ופירות יבשים גוף מלא וסיומת ארוכה ונעימה. מדובר באחד היינות המעניינים ביותר שיצא לי לטעום עם מורכבות איזון נהדר ועושר טעמים רק חבל שמחירו 280 שקלים קצת מרתיע אבל למי שאין בעיית תקציב מומלץ בחום.
סיימנו את הטעימה עם Moscato D'asti 2005 sergio degiorgis יין עשיר בטעמי אפרסק בשל ומתקתק שמה שלדעתי עושה את ההבדל הגדול בינו ובין יינות המוסקטו הישראלים הוא העדינות שלו והתסיסה שבניגוד ליינות הישראלים שמה היא לא באה מספיק לביטוי כאן מדובר בהמון בועות קטנות ומהירות שכל מה שאת צריך לעשות זה להשאיר את היין בפה ולתת להן כבר לעשות את העבודה. יין קליל כיפי ונהדר אבל המחיר? 75 שקלים קצת יקר בשביל יין פשוט ולא מחייב שכזה. תודה לאנדריי סואידן לצוות הספיישל רזרב ולעודד כהן על ערב מאלף ועל הצגה של עוד איזור יין נהדר שמוכיח ששוב האיטלקים מקדימים את הצרפתים בכמה צעדים בכל מה שקשור לתמורה למחיר. ויוה לה איטלי.

אתמול התמזל מזלי ויצא לי להשתתף בטעימת יינות בורדו שהתקיימה בחנות הספיישל רזרב. קודם כל ברצוני להודות לאנדריי ולצוות הספיישל רזרב על הטעימה המעניינת והנדירה ועל האירוח הנפלא.

 הטעימה כללה כ8 יינות מאזור בורדו ולפתיחת הערב טעמנו בקבוק מגנום של צרעה ספיישל סלקשן תשעים ושבע בטעימה עיוורת. בהתחלה שקלתי לרשום רשמי טעימה אבל החלטתי לוותר עקב ההתנסות המועטה שלי עם יינות בורדו וחוסר הצדק שאני חושב שיעשה ליינות אם אני ינסה לנתח אותם.מה שכן אין ספק שזאת הייתה חוויה מאוד מעניינת, לצד בקבוקים מסיווגים נמוכים יחסית טעמנו כמה מיינות העילית של בורדו כדוגמאת שאטו מרגו מ1990 שמחירו בשוק היום הוא כאלף חמש מאות דולר והציון שניתן לו ע"י מרוברט פארקר הוא מאה, אין ספק שיין כזה לא טועמים כל יום. אני חייב להודות שמדובר ביינות שצריך להתרגל אליהם ושאני בספק אם כל אחד יאהב, אין בהם את הפירותיות המוחצנת והחנפנות שהרבה אנשים רגילים לקבל מיינות העולם החדש, אבל יינות הבורדו היותר טובים הם דוגמא מצויינת לאיזון מושלם עם עוצמה, עושר טעמים, אלגנטיות ועם סיומת שנשארת בפה שעות וכל זה ללא אחוזי האלכוהול הגבוהים שרגילים לקבל מיינות העולם החדש שכבר מתחילים לעבור את ה15 אחוז  ואת הטעימה הזאת סיימתי בהרגשה טובה בניגוד לטעימת השיראזים האוסטרלים שהשתתפתי בה לא מזמן ששם האלכוהול הגבוה והכבדות של היין נותנים אותותיהם וגורמים להרגשת כבדות. את הטעימה סיימנו עם יין קינוח מאזור לופליאק משנת תשעים ושבע שהתחיל להראות סימני בגרות אבל עדיין היווה סיום מתוק ונעים לערב מעניין ולא שגרתי.

היינות שנטעמו היו:צרעה ספיישל סלקשן תשעים (מגנום) 97

Chateau Lamothe Bergeron Haut-Medoc 2000

Château Margeaux 1^er grand cru classe  1990

Château de Conseillant, Pomerol 1994

Château Cos d'Estournel Sain Estephe 1991

Chateau VilleMaurine Saint Emillion Grand Cru Classe 1999

Pauillac de Château Latour 2003

Château la Pointe Pomerol 1998

Château Loupiac-Gaudiet, Loupiac 1997

Concha Y Toro החודש יצא לי לנסות מרלו מ2 סדרות שונות של יקב

אחד היקבים המצליחים בצ'ילה שבין יינותיו אפשר למצוא את סדרת הקאסיירו דל דיאבלו המהוללת שהקברנה סוביניון שלה קיבל בדיקנטר את תואר "הקברנה עם הערך לכסף הכי טוב בעולם" ועם יין הדגל הדון מלצ'ור, שבציר 03 שלו הצליח להשתחל למקום הרביעי ברשימת 100 היינות הגדולים של השנה של המגזין ווין ספקטטור וקיבל את הציון 96 שזהו הציון המירבי ליין צ'יליאני במגזין עד כה. היינות שטעמתי הם מהסדרות הנמוכה של היקב: פרונטרה שמציגה יינות פירותיים ורעננים ללא כל מגע עץ וכוללת ס"ב שרדונה מרלו ק"ס קרמנרה ורוזה שעשוי מענבי מרלו. הסדרה השניה היא סדרת הטריו שלאחרונה שינתה פניה וכיום היא כוללת יינות העשויים משלושה זנים, בעבר הסדרה כללה 3  זניים ק"ס מרלו ושרדונה ועל כן שמה טריו.

Concha Y Toro "Frontera" Merlot 2006

צבע סגלגל נוטה לבורדו, ארומות של פרי אדום מתקתק, בפה גוף בינוני שופע בטעמי דובדבנים פטל מתקתקים אפילו סוכרייתים טיפה, חמיצות נעימה שמוסיפה ליין רעננות, טאנינים מורגשים וסיומת ארוכה ויבשה. מדובר במרלו קליל שופע בפרי שמהווה תמורה מצויינת לכסף ויין נפלא לשתיה יום יומית ואפילו מעבר לזה. ציון:86.5 מחיר:29 שקל

Concha Y Toro "Trio" Merlot 2002

מרלו מסדרת הטריו שכיום שינתה פניה ומורכבת מ3 זנים שונים. ליין צבע סגול כהה אטום במרכז עם שוליים בהירים ארומות כבדות של פרי בשל ועץ, בפה אפשר להרגיש גוף בינוני עם פרי עם עץ דומיננטי שקצת מכביד ומעפיל על הפרי. אפשר עוד להרגיש בטאנין עדין אבל היין ללא ספק כבר בשיאו ליין סיומת בינונית מתקתקה.מדובר בגירסא קצת יותר כבדה של הפרונטרה אך גם פחות מוצלחת לדעתי העץ מעפיל על הפרי והיין קצת חסר עניין, לדעתי הפרונטרה מהווה תמורה הרבה יותר טובה ומדגיש בצורה הרבה יותר טובה את הפירותיות שמאפיינת את זן המרלו. ציון:86 מחיר:39      

לאחרונה יצא לי להשתתף באירוע שכלל טעימה של מספר שיראזים אוסטרלים אשר מיובאים ע"י חברת מארש השייכת לחלק מתופעה יחסית חדשה של יבואני בוטיק, יבואנים קטנים אשר מתמחים באזור יין מסויים או ארץ מסויימת ומנצלים התמקדות זאת בהיכרות אישית מעמיקה עם אנשי היקב ופותחים לנו דלתות ליקבי בוטיק איכותיים דבר שהיבואנים הגדולים בד"כ פחות מתעסקים איתו. בנוסף לכך רוב יבואני מאפשרים קניה ישירה, מה שחוסך את התיווך שנעשה בין היבואן לצרכן ע"י חנויות היין, דבר אשר מוזיל את העלויות ומאפשר מחירים אטרקטייבים יותר. צירוף שני היתרונות האלה של מחיר אטרקטיבי ומוצרים יחודיים אשר נבחרו בקפידה מיקבי בוטיק קטנים ומובחרים יוצרים שיטת שיווק חדשה ואטרקטיבית שלדעתי אנחנו רק בתחילת דרכה וצפויים לקום עוד יבואני בוטיק נוספים שיעזרו להגדיל את היצע היינות  הדל שיש לנו בארץ. כתבה מאוד מעניינת של אלדד לוי בנושא יבואני הבוטיק אפשר למצוא כאן. 

וליינות עצמם:

טויזנר – שירז ריבקי 2005

צבע סגול אטום לגמרי במרכז עם שוליים סגולים בהירים ארומות מאוד עוצמתיות של רכז פרי סגול בפה יין מאוד מרוכז עם חמיצות נושכנית וללא כל מבנה, פרי מרוכז מאוד אך חדגוני ובעל סיומת מרירה ולא נעימה בסה"כ מדובר ביין עם אף שמבטיח הרבה ושבפה מקיים מעט מאוד. ציון:86 מחיר:99 שקל

רוקבר – ריזרב שירז ברוסה 2002

צבע שחור אטום עם שוליים בצבע בורדו עמוק, ארומות עוצמתיות של פרי אדום עם נוכחות מאסיבית של וניל. בפה אפשר להרגיש בגוף מלא עשיר בפרי דובדבנים אדומים ופטל בשלים מאוד טעמי וניל דומיננטים תבלון מסויים.  ליין חמיצות גבוהה שמצליחה לתת איזון לגוף הכבד והעוצמתי. הסיומת ארוכה וטובה עם טעמי חבית מורגשים. שיראז נהדר ועשוי נכון. ציון:90 מחיר:199 שקל.

דצקי – סנט ג'קובי 2001

צבע בורדו עמוק יפה עם שוליים בהירים בגווני אדום ארומות של פירות אדומים בשלים מאוד עם ארומות עדינות של חבית שעושה רושם יותר לכיוון של חבית צרפתית בפה גוף מלא עם עושר טעמים נהדר פרי עוצמתי אבל מאוד מאופק ולא מוחצן מידי אפשר להרגיש בתבלון מסויים וחבית שמשתלבת בצורה מצויינת חמיצות עדינה שנותנת איזון מצויין ליין, וסיומת ארוכה ונעימה של פרי בשל. מדובר בשיראז מצויין עם גוף עשיר שמצליח לשלב עושר טעמים ועוצמתיות עם עידון ואלגנטיות ועם איזון מצויין ציון:92

 את ההמלצה ליין הזה קיבלתי ממספר אנשים שאני מעריך מאוד את דעתם ומאוד התאכזבתי.
בכלל הנסיון הכללי שלי עם יינות ג'י אס אם הוא לא יותר מידי טוב……וזאת פתיחה לא טובה שלי
עם יקב ד'ארנברג האוסטרלי שזהו היין הראשון שטעמתי מהיקב אחרי כל המילים החמות ששמעתי עליו.
וליין עצמו, צבע אדום כהה באף ארומות של פרי מרוכז ועץ בפה אפשר להרגיש בריכוז טוב של פרי אדום בשל
דובדבנים, דומדמניות ופירות יער טעמי העץ לא משתלבים יפה ביין ובולטים מידי לטעמי, החמיצות
דומיננטית מידי ונותנת ליין הרגשה די מימית, הסיומת לעומת זאת בינונית ונעימה. בסה"כ מדובר ביין חביב ותו לא
אשר איזון זה לא הצד החזק שלו וטעמי העץ הדומיננטים והחמיצות הגבוהה מעפילים על הפרי
ונותנים ליין הרגשה קצת מימית למרות ריכוז הפרי הבשל הטוב שלו
ציון:86 מחיר: 56 תמורה סבירה
שורה תחתונה:אל תסמוך על אנשים ששברים בזכוכיות מרתקים אותם