על אלכוהול ושאר ירקות

עבודה + הכנות לטיול לדרום אמריקה = מעט מאוד זמן פנוי, וזאת הסיבה שאני ממעט לכתוב כאן בתקופה האחרונה.
ובכל זאת לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה על דניאל רוגוב שבה הוא ציין את עשרת היינות הטובים של השנה לפי דעתו
ובהשארת הרשימה שלו החלטתי לבנתיים להכין רשימה קטנה של עשרת הקניות הטובות של השנה ביין הישראלי.

1. פלאם רזרב קברנה סוביניון 2005 - לא טעמתי אבל אם הוא באמת יותר טוב מה2004 הוא בטח מדהים
2. ויתקין קריניאן 2005 - כי זה אחד היינות הכי טובים שיש בשוק ולבטח הכי מעניין ובנוסף לכך תקבלו עליו עודף ממאה
3. דלתון שיראז 2006 - כי תמורה כ”כ טובה למחיר לא מוצאים כל יום וזה אחד היינות היותר כיפיים שיוצרו פה
4. ברקן אלטיטוד 720 קברנה סוביניון 2005 - כי החבר’ה של ברקן שיחקו אותה שוב ויצרו את אחד הקברנה הטובים בארץ
5. יקבי רמה”ג ירדן קברנה סוביניון כרם אלרום 2003 - כי זה כנראה הק”ס הטוב ביותר בארץ וגם אם לא תאהבו כנראה שתוכלו למכור אותו עוד שנתיים במחיר כפול.
6. ויתקין מסע ישראלי לבן 2006 - כי למרות שנגמר הקיץ זה עדיין יין שתמיד עושה טוב ובמחיר שפוי
7. קלו דה גת הראל סירה 2005 - אני חייב להודות שלא טעמתי אותו אבל עוד לא מצאתי בן אדם אחד שלא היה מכניס אותו
8. טוליפ פורט אספרנזה 2003 - רק בשביל הסיום הקרמלי המדהים שלו
9. רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2005 - כי גם השנה רקנאטי לא מפספסים עם הבלנד הנהדר הזה
10. יפתחאל פטיט סירה רזרב 2004 - כי הוא מיוחד כי הוא מוכיח שגם יקבי בוטיק קטנים יכולים לעשות יין טוב ובעיקר כי הוא פשוט טוב.

באחד משיטוטי הקבועים במחלקת היין של מרכז המזון בירכא נתקלתי בגראנש זני של יקב ד’ארנברג, אחד מיקבי הבוטיק האוסטרלים הטובים ביותר שמגיעים לארץ. עד כה לא יצא לי לטעום גראנש זני אלא בעיקר בבלנדים אוסטרלים או ספרדיים למינהם ולכן החלטתי לתת צ’אנס לבחור.
d’Arenberg The Custodian Grenache
צבע בורדו נוטה קצת לחום באף ארומות מתקתקות של פטל ומסטיק בזוקה, בפה גוף מלא עשיר בפרי שחור ופטל שנוטה
להיות טיפה סוכרייתי מידי. הטאנינים עדיין מראים נוכחות ומוסיפים תחושת יובש קלה לאפטרטייסט.
בסה”כ מדובר על יין זני מהנה ונגיש אבל כזה שנותן תחושה קצת אנמית במרכז הפה ולדעתי היה עדיף לשלב אותו
כחלק מבלנד עם שיראז שיתן לו קצת יותר נפח. ציון 87 מחיר 90.

בזמן הביקור בירכא גם יצא לי לשמוע המלצות חמות על הבציר החדש של השיראז מסגרת די של יקב דלתון. זאת לא
הפעם הראשונה שאני שומע מחמאות על היין הזה שנעלם מהר מאוד מרגע שחרורו לשוק והפעם הזדרזתי וקניתי לי בקבוק.
שיראז 2006 “D” דלתון
צבע ארגמן עמוק באף פרי אדום בשל בפה גוף מלא עשיר ריבתי מעט דובדבנים, פלפל שחור וחבית עדינה
שנותנת תבלון עדין שמהווה את הטאץ הסופי. מדובר ביין מאוזן עשיר מאוד ופשוט כיפי, סוף סוף שיראז ישראלי באמת טוב
ובמחיר מצויין של 55 שקלים בלבד. לדעתי? בימים שרוב היקבים הגדולים רק מעלים ומעלים את המחירים
טוב לדעת שנשארה טיפה של שפיות אצל החבר’ה מדלתון. לקנות שישיה

סוף השבוע האחרון שהיה ארוך מהרגיל בעקבות החיבור עם החג היה גם סוף שבוע עמוס באלכוהול, בירות בעיקר אבל גם יין היה למרות שפה שהמאזניים נטו לכמות על פני איכות.
רביעי התחיל עם יין קיאנטי נוראי של רופינו שאין צורך להרחיב לגביו ונגמר בריזלינג בציר מאוחר הנהדר של ויתקין
שעליו כמובן אין צורך להרחיב. משם זה המשיך לליטר ברבר ונגמר בשולחן שלם עמוס משקאות שעף עלי.
הסופ”ש עצמו נפתח כבר בצורה הרבה יותר מעודדת וערב של מרתון סרטים עם חברים עמוס בסושי התברר כפתיחה
של ערב עמוס באלכוהול. אפליכם דאבל, ליטר סטראופמן כהה וגמל כהה היוו נסיונות למציאת חלופה הולמת
ללף בראון המצויינת, מיותר לציין ששלושתן נכשלו במשימה.
את סוף השבוע גם ליוו 2 יינות שהתגלו תואמים את מחירם - בינוניים.

מיקלה קיארלו ברברה 2004
צבע ארגמן צלול באף פרי אדום רענן בפה גוף בינוני עם חומציות גבוהה שנותנת ליין רעננות מסויימת.
דובדבנים פירות יער חמצמצים וקצת תיבול שמגיע מחבית שנותנת טאץ עדין. בסה”כ לא התחברתי כ”כ ליין הזה
החמיצות די הפריעה לי וקצת קשה לי להתחבר לסגנון אבל בסה”כ מדובר בברברה בסיסי עשוי טוב שישתלב מצויין
בהמון מאכלים איטלקיים מסורתיים. 86.5

רקנאטי שיראז 2004
צבע בורדו באף חבית קלה עם רקע של פרי בשל. בפה פרי אדום מתובל קלות עם גוף בינוני
ואלכוהול גבוה ומורגש שנותן תחושה צורבת בגרון. ליין מתיקות קלה של הפרי מקדימה עם שהופכת למרירה מאחור
החבית מורגשת אבל לא מתבלטת מידי. שיראז חביב ובסיסי ביותר ציון:86

קודם אני רוצה לאחל לכולם חג שמח, אתמול חזרתי סוף סוף משבועיים וחצי של מילואים ברמת הגולן שאותם ניצלתי
להצטיידות ביינות הרמה לחג. אחרי התלבטות ארוכה בין גמלא 2000 לקברנה סוביניון 01 החלטתי להמר על הקברנה
שלצערי התברר כקצת פחות נגיש לשתיה כרגע. הקניה ביקבי רמת הגולן אגב התגלתה כמשתלמת ביותר לאנשים שאין להם
מקרר יין או סתם לכאלה שלא הצטיידו ביינות רמה”ג בימים ההם(אנוכי) ובתוספת של כמה עשרות שקלים למחיר הרגיל
אפשר לקנות יינות מבצירים ישנים שכבר נגישים לשתיה ולא כאלה שצריך לתת להם לפחות כמה שנים עד שיפתחו.

יקבי רמה”ג “ירדן” קברנה סוביניון 2001
צבע שחור אטום לגמרי עם שוליים בצבע בורדו כהה, באף אלכוהול מורגש והמון פרי אדום
בפה גוף מלא עם טאנינים מוצקים דובדבנים, פירות יער אדומים, סיגרים ושוקולד מריר. מדובר בירדן קברנה קלאסי
עשיר בפרי מאוזן ומאוד נעים שלצערי למרות שהוא כבר מתקרב לשנתו השביעית הוא עדיין צעיר וצריך לפחות שנה שנתיים בשביל להגיע אל השיא וכל מה שנותר לי הוא לחכות בסבלנות.
ציון:90

אחרי שטעמתי בתערוכת ראש השנה שנערכה בספיישל רזרב את הויונייה של הרי גליל שקצת אכזב אותי
החלטתי לפתוח בקבוק של הס”ב שלהם, היין היחיד של היקב שלא טעמתי כבר הרבה זמן.
הרי גליל ס”ב 2006
צבע ירקרק שקוף באף פרי טרופי בשל בפה גוף קל בעל חמיצות דומיננטית שמאחוריה מסתתרת פירותיות מסויימת וקצת מרירות לקראת הסוף. היין נגיש ודי מאוזן אבל הכיוון הפירותי שאליו הוא מנסה ללכת
לא מספיק מודגש ודי נעלם בפה. בסה”כ מדובר בס”ב חביב בתמחור שווה לכל כיס של 30 שקלים.

החל ממחר אני נוסע למילואים ברמת הגולן(אחלה תזמון הא?) אז אני מקווה שיצא לי לחזור קצת הבייתה לעדכן באמצע ואם לא אז להתראות בעוד שבועיים וחצי. אגב שאני חוזר אני אמור להעלות פרוייקט קטן
של תיעוד הכנת הבירה הביתית הראשונה שלי, מקווה שיצא מוצלח.

אחרי ההחמצה של הטעימה הגדולה באיש הענבים כל מה שנותר לי לעשות הוא לנסות ולהתנחם טיפה
ע”י פתיחת הפורט של אבידן אותו זכרתי טוב יותר מכפי שהוא באמת לצערי וע”י שתיה די מרובה של….בירה. המון זמן לא שתיתי בירה בכמויות כאלה וממגוון כ”כ רחב אבל עם התפתחות תחום הבירה בארץ והגעתם של מותגים חדשים ומעניינים החלטתי שהגיע הזמן להעמיק גם לתחום הזה ולראות מה פספסתי כל אותו הזמן שנשארתי נאמן ללף בראון\גינס שלי.

הבירה הראשונה שיצא לי לטעום היא הסמואל אדאמס בוסטון לאגר, למען האמת אני לא מת על לאגרים ונדירים הלאגרים שהצליחו אפילו להתקרב לאיכויות של בירות כהות טובות אבל דווקא הבוסטון לאגר שממנה לא ציפיתי לכלום אחרי ההיכרות הראשונית שלי עם תעשיית הבירה האמריקאית(מי שרוצה לדעת למה מתכוונים מבקרי יין שהם מדברים על שתן חתולים שישתה באדוויזר) אבל דווקא פה הגיעה הפתעה.
לבירה צבע של כתום חלודה עם שכבת קצף מאוד עדינה בפה גוף עשיר ופירותי עם מרקם שמנוני כיפי.
לאגר? לא הייתי מזהה אבל ללא ספק אחלה בירה שבעולם. אגב לגבי המבשלה שווה להעמיק ולקרוא על מבשלת סמואל אדאמס, מבשלה שמייצרת קרוב ל2 מיליון חביות בירה בשנה אך עדיין מחשיבה את עצמה ומתנהגת כמבשלת בוטיק לכל דבר.
הבירה השניה היא asalii? בירה יפנית שקראתי עליה דברים טובים ובפועל? אין לי הרבה מה לאמר לגבי התיאור שלה צבע כתום חלודה קצת יותר בהיר מהסמואל אדאמס שכבת קצף כמעט ולא הייתה קיימת
ובפה היא מזכירה שילוב גרוע של גולדסטאר ומכבי, חוץ מקצת מרירות לא מצאתי בה יותר מידי טעם. אפשר ועדיף לוותר.

חזרנו לפורט של אבידן, יין אותו אני זוכר כפורט מהטובים בארץ שני רק לפורט של הר אודם(לדעתי כמובן כן?) אך במבחן טעימה שני שלישי ורביעי מדובר בפורט בינוני בלבד.
אבידן “רובי” יין בסגנון פורט
צבע אדום חום, האף קצת אלכוהולי עם המון פירות יבשים וקצת עץ קלוי, בפה מתיקות מורגשת בעיקר בקדמת בפה ולקראת הירידה במורד הגרון אפשר להרגיש במרירות מסויימת. צימוקים שזיפים ובקיצור חגיגה של פירות יבשים בפה אבל טעם לוואי של האלכוהול שהוסף שכנראה לא היה מהאיכות הגבוהה ביותר די מפריע לחגיגה. הסיומת בינונית ולא מרגשת במיוחד. בסה”כ מדובר ביין טעים וכיפי אך לא לא מהטובים שבסגנון יינות זה, בקבוק סורר? אולי יהיה שווה לתת ליין עוד הזדמנות מתישהוא אבל כרגע
הייתי מעדיף להוציא את הכסף שלי על משהו קצת יותר בטוח.

עוד משהו קטן לסיום
בשישי שבת הקרובים תארך השקה של יינות הרזרב החדשים של יקב פלאם, מרלו וקברנה רזרב 2005
לפי אלדד לוי מדובר ביינות הרזרב הטובים של היקב עד כה ואם לשפוט על פי היכרותי עם היינות שלהם מהבצירים הקודמים אז זה אומר הרבה מאוד. מומלץ בחום!!!

טוב נו לא בעולם אבל כנראה שבארץ.
כל מה אני יכתוב על יקב ויתקין יהיה לא אובייקטיבי לחלוטין - אני פשוט אוהב את היקב הזה.
אחרי המון זמן שאני מבטיח לעצמי שאני יבקר ביקב ניצלתי את חגיגות בציר 2007 ביקב וקפצתי
להשתתף באירוע בו הוצגו כל(כמעט) יינות היקב. המקום עצמו לא גדול ומזכיר יותר יקב גראז’ מאשר יקב בוטיק וגם כמות היינות שמיוצרים ביקב מראה שמדובר ביקב בוטיק אמיתי.
רשמי טעימה מהאירוע לא הבאתי מכיוון שהקונספט של אירועים כאלה הוא קצת בעייתי מבחינת התרשמות
מעמיקה של היינות ויותר נועד להתרשמות כללית ולאווירה טובה אבל אני חייב לציין לטובה את המסע ישראלי הלבן שהיה אפילו טוב יותר ממה שזכרתי ואני עדיין מנסה להבין עם עצמי איך שכחתי להכניס אותו לפוסט היינות שיעשו לכם את הקיץ, היין הזה ללא ספק יעשה לכם את הקיץ(או מה שנשאר ממנו).
בלנד ייחודי של ויונייה פראנץ קולומברד וגוורצטרמינר יוצר יין ארומטי להפליא עם רעננות ועושר נהדרים.
את האיכויות של הקריניאן 05 אפשר היה לזהות רק על פי הצבע הסגול המדהים שהיה לו, גם הוא פירותי ועשיר בטעמים יחודיים כגון ליקריץ ועם השפעות מינימליות של עץ, לדעתי הדבר היחיד שהיה חסר לו זה עוד קצת נפח בפה אבל עם עושר טעמים כזה אפשר לסלוח לו.
השיא של הערב מבחינתי היה הריזלינג בציר מאוחר שהיה פשוט מצויין ואולי מלבד הגוורצטרמינר כרם שעל 04 של כרמל(עוד יצירת מופת של אסף פז) מדובר ביין הקינוח הטוב בארץ.
אמנם אלה היינות שהתבלטו מעל השאר בטעימה אבל כל יין ללא יוצא מן הכלל היה מעניין עשוי טוב ומתומחר הגיוני בניגוד למחלה שפוגעת ברוב יקבי הבוטיק שמרשים לעצמם לקחת סכומי עתק על יינות בינוניים במקרה הטוב.
עכשיו תחשבו שמדובר ביקב עם היינות הכי מעניינים בארץ תוסיפו לזה יינות ברמה הגבוהה ביותר עם אופי וסגנון מוגדרים ותמחור בין ההגיוניים ביותר בארץ (רק הפורט חוצה את ה100 שקלים) ותגיעו רק לתוצאה אחת - מדובר ביקב הטוב בארץ.

רצינו שזאת תהיה טעימת סוביניון בלאן מקצועית: 3 אנשים, 9 כוסות, 3 יינות ס”ב מקוררים כראוי שנפתחו מבעוד מועד ושהטעימה תתקיים כטעימה עיוורת. אז רצינו……….
איך אומרים? יש רצוי ויש מצוי ואתמול היה מצוי. שלושה חבר’ה ישבנו לשולחן עם לחם טוב ומבחר גבינות
שהובאו ע”י העלמה ל’ והתחלנו את הטעימה על פי הבקבוק הראשון שהיה מקורר כראוי.
יקבי כרמל כרם רמת ערד סוביניון בלאן הסדרה האזורית 2005: פחות חומצי ממה שזכרתי אותו
אבל עדיין חומציות מאוד מורגשת לצד פרי בשל מעט אשכוליות וגויאבה עם טעמים עדינים של משהו שהזכיר קצת קרמל לזכר לתקופת יישון קצרצרה בחבית. בסה”כ דעתי עליו לא משתנה ומדובר באחד מיינות הס”ב הטובים בארץ שנותן תמורה מצויינת ל50 שקלים.
צרעה ס”ב 2005 - אני מודה שאני לא זוכר הרבה מהיין הוא היה בעל גוף מאוד עדין ויום אחרי כבר רוב הטעמים שלו התפוגגו להם ונשאר משקה מימי עם רמז לזה שהיה פה פעם גם משהו מעבר לזה. היין בעל גוף קל מאוד חמיצות עדינה עם פרי נעים וקצת מינרליות בסה”כ יין חביב אם כי לא בטוח שמצדיק את 60 השקלים שהוא עולה. יודעי דבר מספרים שהס”ב מהבציר הזה אמור להחזיק עד 2010 ולהתשבח עם הזמן
אולי יש בזה משהו אבל מי שרוצה לבן לקיץ הקרוב אפשר לוותר.
יקבי רמת הגולן גמלא ס”ב 2006:
כמו שליאור כבר כתב אני גם לא יודע מה קרה ליין, איך מיין ירקרק וחומצי הוא הפך לכ”כ נגיש ופירותי
ובכל זאת להשאר מאוזן ונעים. ב30 שקלים אין ספק שמדובר במציאה ואני אוהב את היין הזה גם בגירסתו הנוכחית וגם בקודמת.
בסופו של דבר טעימה מקצועית אמנם לא הייתה לנו פה אבל ערב נהדר עם גבינות טובות ויינות ס”ב מהטובים שיש ליקבי ארצינו להציע היה וזה בשבילי הרבה יותר חשוב.
הטעימה הבאה שבתכנון - יינות קברנה עד 50 שקלים. מישהו רוצה לבוא?(הפעם נשתדל למשהו קצת יותר מקצועי)

אחרי ההתלהבות הרבה של ליאור ואחרי שלא שתיתי את היין הזה כבר די הרבה זמן החלטתי לרכוש
את הבקבוק לארוחת שישי הקרובה וכמו שליאור אמר עם יין כזה אי אפשר לפספס אבל אני מוסיף
עם יין כזה גם קשה להיות מופתע.

הרי גליל ק”ס-שיראז 04
צבע סגול חזק אטום לגמרי, באף פרי סגול בשל עם תבלון עוקצני, בפה גוף מלא עם טאנינים רכים
עמוס בפרי שחור שזיפים גרגרי יער ביחד עם פלפל שחור ותבלון מעט עוקצני. החבית אמנם מורגשת
אבל אין ספק שהפרי הוא זה ששולט ביין הזה. האיזון פה מצויין והסיומת מפולפלת וארוכה.
ב50 שקלים(43 שקלים במבצע) נדיר למצוא יותר ממה שיש ליין הזה להציע אמנם ללא מורכבות
וייחוד כלשהם אבל יין עשוי מצויין ופשוט מהנה. ציון:89 תמורה:יותר טובה מזאת יש רק באגדות.

יום חמישי האחרון קפצתי לביקור השני בסניף החדש של סטופמרקט ביגור, אחרי הביקור שהיה על קצה המזלג בו בעיקר התרשמתי ממחלקת היין המרשימה של הסניף ומאורי מנהל המחלקה. הביקור השני חיזק אצלי את התחושה שמדובר במשהו שונה ומרענן מחלקת יין מאוד מגוונת ועשירה עם מחירים שלאט לאט
הופכים נגישים יותר ויותר ואורי מנהל המחלקה שעושה רושם שהוא שם מתוך אהבה לתחום ולא בשביל “לעשות עליך קופה”. אחרי שיטוט ארוך במחלקה והצטיידות בבקבוק אלרום שנהיה קשה יותר ויותר
להשגה בזמן האחרון וגם החלטתי לקנות בקבוק של הס”ב של רקנאטי.
את הרקאנטי החלטתי לקנות בעקבות המלצה חמה של ליאור, “עשבוני עם מינרליות מורגשת”
ככה ליאור אמר וכנראה שהבחור יודע על מה שהוא מדבר.

רקנאטי ס”ב 2006
צבע ירקרק עדין על גבול השקוף, באף עשבוניות מורגשת עם ארומות עדינות של פרי(גויאבה??) בפה חמיצות מאוד מורגשת כבר מקדימה שמעניקה ליין רעננות נהדרת בשניות הראשונות אפשר להרגיש פרי
מאוד אופייני לס”ב למרות שלא הצלחתי לשים את האצבע על איזה פרי זה במדויק(שוב גויאבה????) אחרי כמה שניות נעלם הפרי לטובת ירקרקות עדינה שביחד עם חמיצות חדה מתקבל יין עשבוני ורענן
עם סיומת בינונית ואיזון נהדר שיתאים בצורה מושלמת עם דגים עדינים על האש ומנות עדינות. לדעתי אחד מיינות הס”ב הטובים בארץ למי שאוהב את הסגנון. המחיר? 50 שקלים. יופי של מחיר ויופי של יין.

המלצה קטנה לסיום:שרדונה ס”ב של יקב פלאם נפתח יום שישי בארוחת ערב שהוזמנתי אליה
וזכה למחמאות חמות כל הערב והתחסל במהירות. לדעתי מדובר באחד מהיינות הלבנים המעניינים
והטובים שיש בארץ ולמרות שלא כתבתי רשמי טעימה מדוייקים המלצה שלי לרוץ ולקנות.