על אלכוהול ושאר ירקות

יום חמישי בערב ואני מסיים לפתור את התרגיל החמישים שלי להיום, לא שאני כבר באמת סופר. אחד היתרונות הגדולים של לשבת בפאב הוא שזאת דרך מצויינת לנקות את הראש ולא משנה מה עבר עליך היום, ריב עם החברה,פיטורים מהעבוד, סתם יום רע ואפילו אחרי שחקרת 50 פונקציות טריגונומטריות זה עובד. לשם שינו החלטתי להזמין משהו קצת יותר מעניין מחצי לף בראון עם צ’ייסר גרנטס ואחרי עיון קצר בתפריט הזמנתי בושמילס מאלט  עשר שנים. מדובר בסינגל מאלט אירי של המזקקה לא פחות ולא יותר הכי עתיקה בעולם. במקום להכביר מילים אז הנה קישור לכתבה המצויינת על בושמילס של גיא גיסר. לגבי הויסקי עצמו מדובר בסינגל מאלט פירותי עם מתקתקות עדינה, גוף עדין ועגול שיורד חלק בגרון ועם טעמי עץ עדינים ודי שונים מטעמי העץ שאני רגיל אליהם מויסקים אחרים אך מכיוון שזהו הסינגל מאלט האירי הראשון שיצא לי לשתות אין לי הרבה למה להשוות. נחמד לגלות את עולם המאלטים האירי הוא ללא ספק שונה, שונה ובמקרה הזה גם מצויין.