Archive for יולי, 2007

ספרדי שונה

ריוחה, המילה הראשונה שתקפוץ לכל חובב יין בראש כשמדובר ביין ספרדי, אבל ספרד זה גם הרבה מעבר לריוחה ואחד האיזורים שתופסים בשנים האחרונות תאוצה הוא אזור פריוראט. פריוראט הוא אזור יין הממוקם
בצפון מזרח ספרד בחבל קטלונויה המפורסם שבירתו היא ברצלונה, בעבר נחשב האזור לנחות ביחס לשאר
האזורים בגדולים בספרד דוגמאת ריוחה וריברה דל דוארו אבל בתחילת שנות התישעים מספר יצרנים חוללו מהפיכת איכות באזור והאזור תפס תאוצה וביסס את מעמדו כאחד מאיזורי היין הטובים והמעניינים שבספרד. בניגוד לריוחה וריברה דל דוארו שם הזן המוביל הוא הטמפרניו כאן הזנים ה בעיקר המזואלו(קריניאן) הגראנש וה….. אשר מעניקים ליינות האיזור טעם יחודי של ריבתיות ופרי מתוק הבאים בעיקר מהגראנש והקריניאן לצד האדמתיות שנוטה לאפיין את יינות ספרד.
בארץ אין עדיין יבוא גדול של איזור זה והיבוא הוא בעיקרו של היבואנים הגדולים שמסתפקים בהבאת מותגים מיקב אחד או שניים ועדיין נוטים להעדיף את יינות ריוחה ששמם הולך לפניהם ואותם אין צורך להציג לאף אחד. כל מי שאוהב יין ועדיין לא מכיר את האיזור אני מציע לגשת במהרה לחנות הקרובה למקום מגוריו
ולהצטייד בבקבוק יין מהאזור שלדעתי יתחבב מאוד על אוהבי העולם החדש בגלל הפירותיות והריבתיות
שמאוד מאפיינת את יינותיו.

Rotllan Tora Reserva 2000
צבע בורדו עמוק נוטה טיפה לחום וכבר מתחיל להסגיר את העובדה שהיין כבר בן 7, באף פרי בשל ומרוכז
לצד פרחוניות מסויימת וקצת אדמתיות, בפה יש ליין גוף בינוני די מרוכז עם טאנינים מורגשים שנותנים ליין הרגשה של גוף קצת מצומק, בפה אפשר להרגיש בדובדבנים בשלים ופטל שנוטה טיפה לכיוון הסוכרייתי
בנוסף טעמים של טבק לצד אדמתיות וטיפה ירקרקות מאחורה נותנים ליין את אופיו המיוחד. כאשר מדברים על מורכבות ועל התפתחות של היין בכוס כאן מדובר במקרה קלאסי ומי שיתן ליין זמן יוכל לראות איך הוא משנה את אופיו מפעם לפעם מפרחוני יותר לכיוון בשל ומרוכז. הסיומת די ארוכה ונעימה ולמי שלא מפריעה
התחושה הצמיגית קצת שמקבל היין מדובר בחווית שתיה נפלאה. ציון:88-9 מחיר:76 אחלה קניה ולו רק בשביל ההתנסות.

רקנאטי ס”ב 2006

יום חמישי האחרון קפצתי לביקור השני בסניף החדש של סטופמרקט ביגור, אחרי הביקור שהיה על קצה המזלג בו בעיקר התרשמתי ממחלקת היין המרשימה של הסניף ומאורי מנהל המחלקה. הביקור השני חיזק אצלי את התחושה שמדובר במשהו שונה ומרענן מחלקת יין מאוד מגוונת ועשירה עם מחירים שלאט לאט
הופכים נגישים יותר ויותר ואורי מנהל המחלקה שעושה רושם שהוא שם מתוך אהבה לתחום ולא בשביל “לעשות עליך קופה”. אחרי שיטוט ארוך במחלקה והצטיידות בבקבוק אלרום שנהיה קשה יותר ויותר
להשגה בזמן האחרון וגם החלטתי לקנות בקבוק של הס”ב של רקנאטי.
את הרקאנטי החלטתי לקנות בעקבות המלצה חמה של ליאור, “עשבוני עם מינרליות מורגשת”
ככה ליאור אמר וכנראה שהבחור יודע על מה שהוא מדבר.

רקנאטי ס”ב 2006
צבע ירקרק עדין על גבול השקוף, באף עשבוניות מורגשת עם ארומות עדינות של פרי(גויאבה??) בפה חמיצות מאוד מורגשת כבר מקדימה שמעניקה ליין רעננות נהדרת בשניות הראשונות אפשר להרגיש פרי
מאוד אופייני לס”ב למרות שלא הצלחתי לשים את האצבע על איזה פרי זה במדויק(שוב גויאבה????) אחרי כמה שניות נעלם הפרי לטובת ירקרקות עדינה שביחד עם חמיצות חדה מתקבל יין עשבוני ורענן
עם סיומת בינונית ואיזון נהדר שיתאים בצורה מושלמת עם דגים עדינים על האש ומנות עדינות. לדעתי אחד מיינות הס”ב הטובים בארץ למי שאוהב את הסגנון. המחיר? 50 שקלים. יופי של מחיר ויופי של יין.

המלצה קטנה לסיום:שרדונה ס”ב של יקב פלאם נפתח יום שישי בארוחת ערב שהוזמנתי אליה
וזכה למחמאות חמות כל הערב והתחסל במהירות. לדעתי מדובר באחד מהיינות הלבנים המעניינים
והטובים שיש בארץ ולמרות שלא כתבתי רשמי טעימה מדוייקים המלצה שלי לרוץ ולקנות.

כרמל - על המשך המהפכה ועל העליה האוסטרלית

ביום חמישי האחרון הצטרפתי לטעימת יינות כרמל והשקת הלימיטד אדישן 2004 שהתקיימה בספיישל רזרב.
אחרי השנים האחרונות שהיו מוצלחות מאוד לדעתי מבחינת היקב שעשה קפיצת מדרגה עצומה באיכות היין
ובשיווקו החלטתי לקפוץ להשקת היינות החדשים כדי לראות מה חדש בכרמל.

כרמל הסדרה האזורית גליל עליון קריניאן גפנים מבוגרות 2004
צבע סגול חזק באף פרי אדום בשל מאוד בפה גוף קל-בינוני עם פרי מאוד בשל פטל דובדבנים שחורים ואפילו קצת תות העץ לא דומיננטי פה אבל מוסיף עוד טעמים לעסק הריבתי הזה. בסה”כ יין מאוד מתחנף
גוף קצת קל מידי והפה סוכרייתי מידי אבל בסה”כ מדובר ביין נחמד שיתחבב בקלות על אנשים שחדשים בעולם היין. המחיר היה קצת מוגזם לדעתי - 79 שקלים למרות שאפשר למצוא גם בפחות…

שיראז כרם קאיומי 2004
המפתיע שביינות. צבע סגול כהה אטום לגמרי במרכז, באף פרי מרוכז מאוד מתובלן בפה גוף סמיך
עם אלכוהול קצת מתבלט המון פרי סגול בשל, פלפל שחור, ושוקולד מריר. הסיומת ארוכה ומשאירה לך
בפה חגיגה שלמה. אחד השיראזים הישראלים הטובים שטעמתי יותר אהבתי אותו מ2003 השינוי של 2004 עשה לשיראז רק טוב לדעתי והפך אותו ליותר בשל וחם מאשר בציר 2003 שהוא עם יותר רעננות. ממש כמו שיראז אוסטרלי משובח!

כרמל לימיטד אדישן 2004.
אם השיראז היה הפתעה הערב אז הלימיטד אדישן היה אכזבת הערב.
צבע סגול אטום על גבול השחור אחרי חדרור ארוך היין מתחיל להפתח.
כבר על פי האף אפשר להרגיש את השינוי בסגנון לעומת בציר 2003 האף פחות מאופק, ארומות של פרי
אדום בשל לצד קפה שמגיע מהחבית. בפה גוף מלא אפשר להרגיש טיפה מהפוטנציאל של היין פרי די מוחצן
שזיפים דובדבנים וקצת פטל. היין מאוד רגוע ומאופק ביחס לשאר היינות אבל בכל זאת מדובר בשינוי חד לעומת ה2003 שהיה אחד הבלנדים הבורדולזים הישראלים שבאמת התקרבו לדבר האמיתי והבציר הזה
הוא תפנית חדה ושגויה לדעתי.

בסה”כ עדיין מדובר ביינות מהטובים בארץ והיו גם כמה מוצלחים כמו הקברנה שיראז שאמנם היה חנפן ומוחצן אבל היווה תמורה טובה לכסף(55 שקלים) ויכול להוות בחירה מצויינת ליין כשר במחירים האלה.
אבל בגדול התחושה היא של פספוס, שיקבי כרמל הלכו צעד אחד קדימה מידי לכיוון העולם החדש
וזנחו טיפה את האלגנטיות היחסית שאפיינה את היינות שלהם עד כה. ונתנה אלטרנטיבה מצויינת ליינות
העוצמתיים ומלאים בעץ של רמת הגולן. לי נשאר רק לקוות שמדובר בבציר בודד שהיה חם מהרגיל וששנה הבאה אני יחזור לשבח את היקב, ועד אז נשאר לי להתענג על השיראז קאיומי, השיראז הישראלי הכי אוסטרלי שיש.

סרטן הנזיר.

אחרי שבוע ארוך ומתיש אי שם במדבר באימון גדודי חזרתי אל העולם האמיתי והחלטתי להתפנק קצת בסופש. בזמן האחרון אני מתחיל להעריך יותר ויותר את יקב צרעה ואת חלוקת יינותיו על פי אזורים שונים
שבניגוד להרבה יקבים אחרים שציון הכרם יותר בא לתת מענה לאופנת האזוריות שהגיעה אל ארצנו פה מדובר ביינן שהוא גם כורם ואחד מחלוצי הטרואר בארץ, רוני ג’יימס. בשישי האחרון החלטתי לבדוק את מצבו של הספיישל סלקשן מסדרת אילן של היקב בלנד של קברנה ומרלו בעל אופי מרלואי מובהק אשר מגיע מכרם נווה אילן. היין לא היה במיטבו לא מקולקל או מעבר לשיא כמובן אבל כנראה שאינו נמצא בתקופה טובה כרגע ועדיף לחכות איתו. בנוסף סוף סוף מצאתי זמן לקפוץ לביקור במחלקת היין החדשה של הסטופמרקט, שעליה אני מקווה לכתוב בקרוב, ביקור שממנו יצאתי עם הD’arenberg the hermit crab בלנד לבן של ענבי מרסאן וויונייה מיקב ד’ארנברג - אחד היקבים היותר מעניינים שקמו באוסטרליה שנותן קצת מהעולם הישן ואשר נמצא במדינה שהיא סמל העולם החדש. על היין שמעתי וקראתי המלצות רבות אם זה ממבקרי יין מוערכים כמו אלדד לוי ואם זה מידידי מהבלוג השכן Kinks, והחלטתי לבדוק על מה המהומה.
D’arenberg The Hermit Crab 2005
צבע ירוק חיוור באף פרי בשל, מנגו, גויאבה ואפרסק לצד אגוזיות עדינה וחמאה. בפה היין מציג גוף טיפה שומני שמקבל חיזוק טוב מחמיצות נהדרת שמשתלבת בצורה טובה ביין ולמרות שאפשר להרגיש ברקע בפרי טרופי בשל ועדין אני חושב שהפרי הוא שחקן קצת יותר משני כאן וחבל. בסה”כ מדובר ביין מעניין עשוי בסגנון שונה מרוב היינות הלבנים שאנחנו רגילים להם ולמרות שהוא באמת מתעלה על רוב יינות הויונייה שיש לנו כאן בארץ אני עדיין נוטה להתלבט באשר לאיכות התמורה שהוא נותן ל70 השקלים שנתבקש לשלם עליו. בשורה התחתונה: עשוי טוב שונה ומעניין.