על אלכוהול ושאר ירקות

אז זהו אחרי כמעט שבוע חזרתי משהות קצרה באילת. את השהות באילת ניצלתי לסיום של כמה התחייבויות שישבו לי על הצוואר כבר הרבה זמן אבל בעיקר ניצלתי את הזמן לשהות בים וטשטוש העקבות לחלק האשכנזי שבי ולסיבובי אלכוהול. הפאבים באילת לטוב ולרע די דומים ומשדרים אווירה קלילה ושמחה לא תמצאו שם מבחר בירות ענק לא ברמנים סופר מקצועיים או איזה עיצוב קונספט חדשני אבל תמצאו שם המון גולדסטאר בזול והמון אנשים שמחים הא כן ולאחרונה גם המון אניס. חוץ מהמון גולדסטאר כמעט כל השתיה שלי התבססה על משקה אניס זה או אחר, ברד של ערק לימונענע, אוזו עם אשכולית אדומה וראקי עם קצת מים ונענע. אחרי שיחה קצרה עם כמה ברמנים ובעלים ניראה שהביקוש לאניס עלה פלאים ואם בתחום היינות היינות זה הרוזה שעושה קאמבק אז פה מדובר באניס ובעיקר בשילוב עם אשכולית אדומה. למען האמת כשחושבים על זה אני לא מצליח לחשוב על משקה אלכוהולי שיותר מתאים לקיץ ולמזג האוויר הים תיכוני שיש בארצנו וזה גם בא טוב בכל מצב בחוף הים, במרפסת ואפילו בערב בפאב(בהנחה שקיץ
כמובן). אז יש לנו קאמבק ביין קאמבק באלכוהול מה עם קאמבק בבירה? בירה נשר הולכת להפתיע?

וכמובן רשמים מהאירוע:
אחת הסדנאות שהועברו הייתה סדנת ABC (anything but chardonnay)f שהועברה צוות מקצועי של יקבי רמה”ג והציגה מגוון יינות לבנים אשר עשויים כמו שכבר ניחשתם לא משרדונה.

גמלא ריזלינג 2006:
באף שולטים ריחות לימוניים חמצמצים עם קצת תפוח ירוק בפה חמיצות נעימה גוף קליל עם מתיקות קלה
כאשר הפרי בפה נוטה קצת יותר לכיוון בשל. הסיומת קצת קצרה אבל בסה”כ מדובר ביין לבן קליל עם רעננות נהדרת שבמחיר של 40 שקלים מהווה תמורה מעולה ויין נפלא לקיץ.

ירדן גוורצטרמינר 2006:
באף שולט פרי טרופי ליצ’י, אננס ומלון. בפה טעמי המלון הופכים לדומיננטים יותר והפרי טיפה נעלם מאחורי חמיצות שקצת מתבלטת מידי. הסיומת ארוכה ונעימה ובסה”כ מדובר ביין כיפי וקצת פחות שגרתי ומוכר לחובבי היין הישראלים. המחיר:50 שקלים ילך טוב עם גבינות קצת יותר דומיננטיות ומתובלות וסלטים מתקתקים.

מכירים את המשפט כגודל הציפיה גודל האכזבה? אז זה בדיוק המקרה של הסינגל שרדונה של סגל
אחרי המון שבחים ששמעתי עליו הזדמן לי לטעום אותו ומדובר באחד מיינות השרדונה הפחות טובים שיצא לי לטעום בחיי וזה בלשון עדינה.

סגל “סינגל” שרדונה 2005:
כבר באף אפשר להבין למה אנחנו נכנסים, טעמי מלון עדינים ופצצה של חבית קלויה מאוד שמשתלטת
על היין לחלוטין בפה המגמה נמשכת כאשר טעמי פרי בשל עדינים מאוד מבצבצים פה ושם מבעד לחבית הכ”כ דומיננטית שהופכת את היין לתרכיז אגוזים. בסה”כ מדובר בשרדונה לאנשים שממש אבל ממש אוהבים עץ. ישתלב נהדר עם פשטידת עץ במילוי נסורת.

כרמל “הסדרה האזורית” גליל עליון 2006:
צבע אדמדם בהיר באף תות שדה מאוד דומיננטי בפה גוף קצת כבד וקצת חסרה רעננות אבל פרי אדום מתקתק וסיומת בינונית נעימה נותנים לנו פה רוזה טיפה שונה פחות לכיוון הרענן אבל שעושה את העבודה ובגדול. לדעתי עם מחיר מנצח של 35 שקלים מדובר במנצח הגדול של קטגוריית יינות הרוזה ויכול לרוץ חזק על תקן המרענן הרשמי של הקיץ.

כן כן בכל זאת היו גם אדומים.

סגל “רכסים” כרם דישון 2003:
באף פרי אדום בשל מאוד עם קצת חבית בפה החבית קצת יותר באה לידי ביטוי ומוסיפה המון טעמי שוקולד וקפה לצד פרי אדום עוצמתי שביחד משתלבים ליין מעניין עם גוף קצת שמנמן שיתחבב מאוד
על אוהבי העולם החדש. עוצמתי וטעים. מחיר:85 שקלים ילך טוב עם סטייק.

ברקן “אלטיטוד” 420 2003:
האף בקושי היה קיים ביין הזה והיה צריך להתאמץ מאוד בשביל להבחין בקצת פרי, בפה חגיגה של טעמים
פרי שחור בשל שזיפים דובדבנים שחורים ופטל. החבית לא מורגשת מידי ואפשר להרגיש במתיקות ונילית עדינה ואולי קצת תבלון. בסה”כ האיזון נהדר ומדובר ביין גדול רק חבל שהסיומת קצרה מאוד. מחיר:90 שקל

ולסיום המלצה: לא כתבתי רשמים מסודרים על היין הזה אבל אני רוצה להמליץ בחום על ה”רובי” של יקב אבידן. יין בסגנון פורט עשיר וריבתי עם גוף עגול ואיזון נהדר לדעתי שני רק ליין בסגנון פורט של יקב הר אודם שהולך ונעלם לו מהמדפים. במחיר 105 שקל אתם מקבלים חגיגת טעמים אמיתית.

באיחור קל (אבל אני מאוחר מאשר לעולם לא) החלטתי להוסיף את ההתרשמות שלי מתערוכת ביכורי יין וגבינות שנערכה לאחרונה בחיפה. גם השנה נפרשה התערוכה על פני שלושה ימים שחמישי ושישי היו הימים היותר מומלצים להגעה לפני העומס הגדול של שבת. בנוסף לשנים קודמות התקיים ביום שישי של התערוכה יום עיון “קונסור ישראלי” שכלל סדרת הרצאות וטעימות אינטנסיבית בהדרכת מגוון מאנשי היין המובילים בארץ.
ההרצאות התקיימו קצת באווירה לחוצה אבל היו מקצועיות ומרתקות ומעל כולן בלטה לדעתי ההרצאה של עודד שוסיוב על נושא העולם החדש מול העולם הישן. בנוסף ניצלתי קצת זמן פנוי
בין ההרצאות להסתובב בין הדוכנים ולטעום.
אחד הדברים שמייחדים את ביכורי יין וגבינות משאר
אירועי היין זו החלוקה באופי האירוע למספר חלקים: הפן היותר מקצועי של האירוע מתרחש בבניין הכט וכולל טעימות מודרכות והרצאות כאשר בחוץ האווירה היא יותר קלילה עם אופי פחות כבד ופלצני.
אני הגעתי לדוכנים בשעת צהריים חמה מה שהתאים בול לטעימות הרוזה שכ”כ רציתי לעשות ובאמת
רוב המציגים עשו את שיעורי הבית שלהם ורוב היינות שהובאו לטעימה היו לבנים או אדומים קלילים שמתאימים לקיץ שבפתח.
אין ספק שגם השנה האירוע היה מוצלח מאוד והראה שאירועי יין הם כבר לא נחלתם הבלעדית של תושבי המרכז.

לא יוצא לי לכתוב בזמן האחרון מכיוון שעקב הלחץ לקראת המבחן המתקרב ובא יוצא לי לשתות פחות.
היום סוף סוף מצאתי סיבה טובה לשתות והרבה. היום נערך הביקור הראשון בבית משפחת “משפחתי” העתידית ובמסגרת הביקור התנסיתי במספר דברים מעניינים שעד עכשיו לצערי לא יצא לי לטעום.
אחרי נבירה קטנה במקרר היינות המשפחתי שלהם בחרתי בק”ס של דלתון שילווה את הארוחה, היין שנטעם על ידי רק לאחרונה ועורר התלהבות רבה לא אכזב גם הפעם רק שמשום מה הוא היה פחות מאוזן עם פרי אדום מודגש יותר שקצת התבלט מעל הטעמים הירוקים שכ”כ אהבתי בפעם שעברה. בנוסף יצא לי לטעום בפעם הראשונה בחיי ראקי. כיאה למשפחה טורקית אמיתית אחרי דיון קצרצר על ערק מיד נשלף בקבוק הראקי ונמזג לכוסות ביחד עם קצת מים התוצאה? נהדרת אניס ברמה גבוהה מאוד שבניגוד למה ששמעתי דווקא מאוד מזכיר ערק וטעמי האניס בולטים בו מאוד אך הוא פחות תוקפני ויותר מעודן מהערק ובעל גוף טיפה יותר שמנוני. מחירי הראקי בארץ די גבוהים אבל מי שיכול לשים יד על בקבוק מומלץ בחום.
ולסיום הערב שתינו קצת קוניאק, יש לציין שאני לא חסיד גדול של קוניאק אבל את הקוניאק הזה אהבתי מאוד, לצערי אני לא יודע באיזה קוניאק מדובר מכיוון שהוא נמזג מכלי זכוכית והם לא ממש זכרו את השם אבל הוא היה מאוד מעניין, פירותי מאוד עם מרקם דבשי טיפה וקרמל והיווה סיומת נהדרת לסיום הערב.
ניראה לי שקוניאק הולך לרוץ אצלי חזק בחורף הבא, ולמה אני חושב על זה מעכשיו? כי בשביל קוניאק טוב בחורף הבא צריך לחסוך כבר מעכשיו.

בשישי האחרון פתחנו בקבוק של סדרת הרזרב של ברקן אותה אני כבר רוצה לטעום הרבה זמן
בעיקר אחרי האכזבה שלי מיינות היקב עד עכשיו. הדבר הראשון שתפס את עיני היה הכיתוב על התווית מקדימה שמתגאה ב20 חודשי חבית, מה זה אומר על צרכני היין בארץ אם ביקבי ברקן חושבים שהנתון הזה יעזור למכירות היין.
וליין עצמו:
צבע רובי בוהק באף המון דובדבנים בשלים וחבית מתובלנת בפה אפשר להרגיש בקצת פרי בשל טיפה סוכרייתי עם תבלון וכל שאר הטעמים פשוט נבלעים מאחורי העץ. ליין סיומת מתובלנת בינונית.
יקבי ברקן כנראה ידעו למה הם מדגישים את העובדה שהיין שהה 20 חודש בחביות, החבית זה כמעט כל מה שאתה מקבל ביין הזה. אך למרות שלא מדובר בשום דבר יותר מיין טכני עמוס בעץ חסר כל ייחוד אני חייב לציין שזהו יין מאוד מהנה. היין עשוי טוב בסה”כ ובשביל לשתות בלי להתעמק מדובר ביין נהדר.
קצת פחות עץ קצת פחות כסף והיין היה הופך לאחת הקניות היותר מוצלחות לטעמי. מחיר:55 שקל

אזור יינות אמריקאי שקצת פחות מוכר בארץ הוא אזור וושינגטון, אזור וושינגטון ידוע בעיקר בזכות יינות המרלו שלו אשר משקפים לחלוטין את סגנון העולם החדש מוחצנים פירותיים וטכניים מאוד. אחד היקבים היותר גדולים ומפורסמים באזור הוא יקב “קולומביה קרסט” אשר הוקם ב1984 אך למרות גילו הצעיר הספיק לזכות בשלל מדליות ולהפוך לאחד היקבים המצליחים והגדולים של האזור. ליקב 3 סדרות Two Vines, Grand Estate And Reserve. בארץ הוא אולי הנציג היחיד של אזור זה אבל אני בטוח שמעטים הם חובבי היין שלא יצא להם להתקל בסדרות הtwo vines וה Grand Estate אשר מהוות את אחת התמורות היותר טובות לכסף שיש בארצנו(לצערי סדרת הרזרב לא מיובאת לארץ). היין ששתיתי הוא Columbia Crest Cabarnet Sauvignon Grand Estate 2001.
ליין צבע רובי עמוק כבר על פי האף אפשר לראות שמדובר ביין עוצמתי עשיר בפרי אדום ותבלון בפה גוף בינוני עם דובדבנים בשלים קצת שוקולד ופלפל שחור מאוזנים ע”י חמיצות שתומכת בסלט הטעמים שיש ליין הזה להציע הסיומת טיפה מתובלנת ועוקצנית אבל בסה”כ מדובר ביין שעשוי טוב וב50 שקלים מדובר בתמורה נהדרת לכסף. ליקב יש בנוסף יקב בוטיק, משהו בסגנון יתיר וכרמל, שנקרא שאטו סאנט מישל ושם נמצאות הסדרות הגבוהות ביותר ומספר יינות יחודיים כמו הריזלינג ארויקה המצויין שנעשה בשיתוף פעולה עם ד”ר לוזן הגרמני. למי שמחפש יינות יום יומיים עם תמורה טובה ולמי שרוצה לנסות עוד משהו אמריקאי מלבד יינות קליפורניה מומלץ לנסות(במיוחד במרלו).