על אלכוהול ושאר ירקות

רציתי לשתף אתכם בפרוייקט שהתחלנו לגלגל בפורום היין בתפוז לקראת הקיץ, הרעיון בבסיסו הוא בהשראת ספר מתכונים שהוציאו לעובדים בסלקום אשר המתכונים לקוחים הישר מבתי העובדים. החריימה המרוקאי של אמא והקובה של אבא הכל משתלב לספר עשיר במתכונים נהדרים משלל עדות שונות.
לקראת הקיץ הקרב החלטנו לנסות ולהעביר את הרעיון לעולם האלכוהול. הסודות הקטנים שלכם לשיפור הקוקטיילים דברים מיוחדים שהמצאתם או שיפורים קטנים שמשדרגים קוקטיילים מוכרים וקלאסים הכל הולך. הספר הזה יכול להיות תוספת מרעננת לרפטואר הקוטיילים הקיצי של כולם אבל כולו תלוי רק בשיתוף הפעולה בעניין. אשמח לכל עזרה ושיתוף פעולה בעניין ואני בטוח שעם שיתוף פעולה מלא הקיץ הזה יעבור הרבה יותר שמח

ביום העצמאות האחרון זנחתי את במות הבידור וההופעות ההמוניות לטובת מנגל באווירה קצת יותר אינטימית עם מספר חברים. את האירגון הפעם השארתי לחבר’ה ואני לקחתי אחריות על היינות. אחרי התלבטות ארוכה החלטתי ללכת על יינות (ישראליים כמובן) פשוטים יחסית שמספקים חווית שתיה מהנה ללא צורך בהתעמקות כלשהיא. היינות שנבחרו היו גולן מרלו 2005 של יקבי רמה”ג וק”ס סוביניון דלתון שכבר המון זמן רציתי לנסות. הבחירות התגלו כמוצלחות מאוד למרות שהכוכב האמיתי של הערב היה הבשר. ובהזדמנות זאת אם יוצא לכם להיות באזור רמת ישי ואתם אוהבים בשר טוב מסעדת\איטליז לימוזין
הוא התשובה המושלמת לעניין וכמו דוריס קצבים הידועה גם פה הקונספט זהה של איטליז מוכר ומוצלח שהפך למסעדה שללא יותר מידי תחכום נותנת לבשר את הבמה הראשית כי אם יש לך סטייק טוב כל מה שאתה צריך זה פלפל שחור וקצת מלח.
שיהיה לכולם חג עצמאות שמח.

יקבי רמה”ג “גולן” מרלו 2005
צבע בורדו עמוק באף ארומות של פרי אדום בשל עם מעט וניל בפה דובדבנים ופטל בשלים ביחד עם מרירות די מודגשת ויובש שנובעים משימוש יתר בחבית. אפשר להרגיש במתיקות קלה שנובעת מטעמי וניל
עדינים. היין יושן רק 5 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאיות אבל השפעת העץ מורגשת ואף מתעלה על הפרי שמהווה בעיקר את התפאורה ביין הזה כשאת התפקיד הראשי מקבל העץ וחבל. בסה”כ מדובר ביין נעים וכיפי שב35 שקלים מספק תמורה טובה ומהווה אלטרנטיבה מעניינת לסדרת הבסיס הריבתית של הרי גליל.

דלתון “דלתון” קברנה סוביניון 2004
ליין צבע אדום רובי מפתה, אף עשיר בארומות של פרי, וניל עם רמזים למנטה עדינה. ליין גוף בינוני אך שופע בטעמים של מנטה, פלפל ירוק, אוכמניות, פטל, דובדבנים ותבלון קל. ליין איזון נהדר וחמיצות טובה שמעניקה ליין רעננות מסויימת. הסיומת בינונית ומתובלנת. אין ספק שמדובר בהפתעת הערב ובקברנה סוביניון קלאסי מאוזן ונגיש. המחיר? 44 שקלים התמורה? מעולה.

אחרי העדרות ממושכת חזרתי לטעימות חמישי בספיישל רזרב לטובת טעימה מיוחדת של יינות פיימונטה בהדרכתו של עודד כהן מחברת הדוש. הנסיון שלי עם צפון איטליה בכלל ופיימונטה בפרט הוא די מועט ומלבד מספר יינות של יקב פרונוטו לא הזדמן לי לנסות מיינות האזור שחלקם מהחשובים באיטליה ובעולם.
פיימונטה היא האזור החשוב ביותר של צפון איטליה ונמצאת בצפון מערב איטליה. היינות הידועים ביותר של האזור הם הברברסקו והברולו אשר עשויים מענב הנביולו האציל, הברברה והדולצ’טו שנחשבים ליינות פשוטים ונגישים יותר וגם ביינות האפרטיף המפורסמים דוגמת המוסקטו די אסטי שגם בארץ קמו לו כבר חיקויים כאלו ואחרים.
הטעימה כללה 6 יינות 2 לבנים ו4 אדומים שמבוססים ברובם על זן הנביולו. היין הראשון שטעמנו היה Erbaluce, “Luminae”, Bianchi יין לבן עשוי 100% ענבי ארבלוצ’ה יין מאוד מעניין שונה מאוד מהיינות המוכרים בארץ עם אף עשיר בפרי בשל ובפה יותר ירקרק מורגשת עשבוניות מסויימת וחמיצות נעימה. בסה”כ מדובר ביין מעניין ולא שגרתי שגם שכני דרינקינג שיבח אותו. היין השני הוא הברברה ד’אסטי יין יותר נגיש צבע סגול עז שמאפיין מאוד את זן הברברה, באף שופע פרי בשל בפה שופע פרי בשל שזיפים דובדבנים שחורים ופטל שחור נתן הרגשה קצת אלכוהולית לטעמי וגם חסרה לו חמיצות שתחזיק את הגוף שלו אבל בסה”כ מדובר ביין נגיש ומהנה עם סיומת בינונית טיפה יבשה בסיום. המחיר? 79 שקלים, קצת גבוה מידי לטעמי אבל בכל זאת מדובר ביין מעניין.
בהמשך הערב טעמנו 3 סוגי יינות שמבוססים על זן הנביולו הגמה הגטינרה והמפורסם יותר הלא הוא הברברסקו. יש שאומרים שזן הנביולו הוא המקביל האיטלקי לפינו נואר הצרפתי ושבכלל אם טוסקנה היא הבורדו של איטליה אז פיימונטה היא המקבילה של בורגון. הנביולו זן עני בצבע וטאניני מאוד שנותן יינות אלגנטים ומורכבים. הגמה היה בעל גוף קל ועדין מידי לטעמתי ולא הצדיק את מחירו 149 שקלים הגטינרה כבר התחיל להראות את הפוטנציאל הטמון בזן והפגין יותר עושר טעמים ומורכבות והברברסקו? היה פשוט נהדר. Barbaresco gallina 2001 piero busso צבע בורדו נוטה לחום מאוד דליל, באף פרי אדום בשל מאוד דבשי טיפה בפה טאנינים בולטים אבל לא תוקפניים מידי פרי בשל מאוד שהזכיר לי טיפה תמרים ופירות יבשים גוף מלא וסיומת ארוכה ונעימה. מדובר באחד היינות המעניינים ביותר שיצא לי לטעום עם מורכבות איזון נהדר ועושר טעמים רק חבל שמחירו 280 שקלים קצת מרתיע אבל למי שאין בעיית תקציב מומלץ בחום.
סיימנו את הטעימה עם Moscato D’asti 2005 sergio degiorgis יין עשיר בטעמי אפרסק בשל ומתקתק שמה שלדעתי עושה את ההבדל הגדול בינו ובין יינות המוסקטו הישראלים הוא העדינות שלו והתסיסה שבניגוד ליינות הישראלים שמה היא לא באה מספיק לביטוי כאן מדובר בהמון בועות קטנות ומהירות שכל מה שאת צריך לעשות זה להשאיר את היין בפה ולתת להן כבר לעשות את העבודה. יין קליל כיפי ונהדר אבל המחיר? 75 שקלים קצת יקר בשביל יין פשוט ולא מחייב שכזה. תודה לאנדריי סואידן לצוות הספיישל רזרב ולעודד כהן על ערב מאלף ועל הצגה של עוד איזור יין נהדר שמוכיח ששוב האיטלקים מקדימים את הצרפתים בכמה צעדים בכל מה שקשור לתמורה למחיר. ויוה לה איטלי.

מאז שנכנסתי לעולם היין אני רק שומע מחובבי היין הותיקים על היום שיגיע שבו אני יגלה את נפלאות ה”עולם הישן” יינות הבורדו הגדולים, האיטלקים הגדולים של צפון איטליה והריוחות. ואני כמו כל חובב יין מתחיל נמשכתי בעיקר לשיראזים האוסטרלים העוצמתיים ליינות המוחצנים של ארה”ב וכמובן ליינות הישראלים.  כנראה שזה שלב הכרחי כמו כל דבר בחיים מעטים האנשים שהתאהבו ממבט ראשון בויסקי מעושן בשוקולד מריר או אפילו אם נלך קצת יותר רחוק אז בסרט זר. יינות העולם החדש שמו לעצמם למטרה לקרב את היין אל השותה המתחיל ולהפוך אותו לנגיש יותר, אם זה בתוויות פשוטות יותר וקלות להבנה ואם זה בעוצמות טעמים גבוהות יותר פרי מוחצן ובהרבה מקרים מתיקות מסויימת. בהתחלה אתה מתאהב בעוצמות הטעמים אבל עם הזמן אתה מתחיל להתעייף מהן, עוד פרי אדום בשל עוד חבית קלויה, עוד טעמים ריבתיים. ההתפכחות שלי בנושא התחילה דווקא בטעימת יינות אוסטרלים יינות בוטיק מהשורה הראשונה עשויים טוב עוצמתיים מאוזנים ובעצם כל מה שאפשר לבקש משיראז טוב, אבל אחרי 10 יינות כאלה אתה מתחיל להבין שכבר קשה לרגש אותך והיינות די זהים כי כמה כבר אפשר לחדש שכל יקב מדגיש את אותם דברים בדיוק? שחקלאות מודרנית הופכת כל בציר לזהה לקודמו? מן מתכון מנצח שעליו מתבססים כל היקבים שמתייעצים באותם יועצים ויוצרים יינות שהם בעצם העתקים אחד של השני, לא עוד יינות שמבטאים את הטרואר אלא חקלאות מודרנית שנותנת ליינן שליטה אבסולוטית על הייצור. חסרה חומציות? מתקנים. פרי לא באיכות גבוהה מספיק? נפציץ בעץ. וכך נהפך לו בקבוק היין לעוד מוצר המוני ללא כל ייחוד. אני חושב שעם הזמן אנשים יתחילו להפנים את העניין ולחזור למקורות וימצאו את האיזון שבין העולם החדש והעולם הישן.

יתיר “יער יתיר” 2003 (בלנד קברנה מרלו)

יין הדגל של יקב הבוטיק אשר שייך ליקבי כרמל הוא דוגמא מצויינת לבעייתיות של העולם החדש.

צבע בורדו עמוק, ארומות של פרי אדום וסגול בשלים מאוד עם טיפה מנטה. בפה גוף מלא ועשיר בפרי אדום בשל עם מתיקות עדינה, ליין חמיצות טובה שמצליחה לתת קונטרה לרמת טאנין גבוהה. היין יושן 15 חודשים בחבית עץ צרפתיות אך רק שליש מתוכן חדשות ואכן טעמי העץ משתלבים ביין הצורה נהדרת  והסיומת בינונית ויבשה. מדובר ביין עם מיצוי פרי מצויין ואיזון טוב אבל משעמם לחלוטין,  משהו בסגנון של יין שיש לו הכל אבל בעצם אין לו כלום. יין מצויין לאוהבי עולם חדש לא בטוח שמצדיק את מאה ושישים השקלים שהוא עולה. ציון:89

הלילה הזה הלילה הזה כולו תבור. לא יצא לי ממש לכתוב בזמן האחרון בגלל עומס שנפל עלי לקראת החגים אבל אחרי שנרגענו קצת אחרי הטירוף של פסח מצאתי קצת זמן כדי לסקור בכלליות את היינות ששתיתי בפסח. בליל הסדר היינות היו על טהרת יקב תבור, אחד היקבים המבטיחים בארץ לדעתי שהוא גם במקרה הזוכה הגדול בתחרות אשכול הזהב שנערכה לאחרונה עם לא פחות מ7 מדליות. בחג שלמחרת כבר הרשינו לעצמנו לגוון עם מבחר יינות מיקבי ברקן כרמל, רקנאטי, בנימינה ואפרת. מכיוון שגם ככה קצת קשה להתרשם מיין ספציפי במהלך אווירת החג ובטח שלא ממבחר גדול החלטתי להתמקד ב2 יינות שאחד מהם זאת התנסות ראשונה שלי איתו והשני הוא כבר סיפור אהבה ישן.

 תבור “אדמה” מרלו בזלת 2005

צבע בורדו  בוהק באף שופע בפרי בפה גוף בינוני עמוס בפרי אדום מתקתק מה שמאוד אופייני לסדרת אדמה שמציגה יינות עשירים אך עם זאת קלים מאוד לשתיה ומהנים. ליין חמיצות נעימה שנותנת לו רעננות מסויימת וסיומת בינונית נעימה, מדובר במרלו כיפי וקליל ומחיר של 55 שקלים הופך אותו לאחת התמורות הטובות שיש למרלו בארץ. ציון:88

רקנאטי רזרב פטיט סירה זינפנדל 2005:

צבע סגול עמוק באף ארומות של עשן אדמתיות מסויימת טעמי חבית מאסיביים ופרי שחור, בפה אפשר להרגיש גוף מלא עשיר בפרי שחור וסגול, טעמי החבית בולטים אך אינם מעפילים על הפרי והסיומת ארוכה ונעימה. זהו אחד מהבלנדים היותר מעניינים וטובים שיצאו בארץ לדעתי וגם השנה לואיס פסקו עשה כאן עבודה מצויינת עם יין כבד עשיר שהולך יד ביד עם בשרים כבדים והופך כל חג לחגיגה. ציון:89 מחיר:70 תמורה נהדרת ליין נהדר.