על אלכוהול ושאר ירקות

לתלמרות שתכננתי לחכות איתו עוד הרבה זמן החלטתי לפתוח את היראון עקב ביקורות והתרשמויות של אנשים שפתחו אותו לאחרונה וסיפרו שהיין נמצא כבר בשיאו. כמובן שהחלטתי לבדוק את העניין ובארוחת שישי האחרונה נפתח היין ואחרי איוורור של חצי שעה ניגשתי לראות מה מצבו, היין שבזמנו התיימר להיות אחד מהסירה הטובים בארץ עם עוצמה, גוף מלא ועושר טעמים די אכזב ובהזדמנות אני מקווה לטעום שוב כדי לוודא שלא מדובר באיזה בקבוק סורר.

יראון סירה 2003

צבע סגול עוצמתי באף ארומות של פרי סגול מרוכז ותבלון עז בפה גוף בינוני טיפה מימי. פרי סגול, שזיפים, מתובל מאוד, פלפל שחור מורגש. היין בסה”כ מאוזן טוב חמיצות נעימה ועושר טעמים אבל גוף קל מידי שמצטרף לסיומת קצרה מאוד נותנים תחושת פספוס כלשהיא ליין על צעיר הזמן אך כאמור מקווה לטעימה חוזרת בקרוב. ציון:87

אתמול התמזל מזלי ויצא לי להשתתף בטעימת יינות בורדו שהתקיימה בחנות הספיישל רזרב. קודם כל ברצוני להודות לאנדריי ולצוות הספיישל רזרב על הטעימה המעניינת והנדירה ועל האירוח הנפלא.

 הטעימה כללה כ8 יינות מאזור בורדו ולפתיחת הערב טעמנו בקבוק מגנום של צרעה ספיישל סלקשן תשעים ושבע בטעימה עיוורת. בהתחלה שקלתי לרשום רשמי טעימה אבל החלטתי לוותר עקב ההתנסות המועטה שלי עם יינות בורדו וחוסר הצדק שאני חושב שיעשה ליינות אם אני ינסה לנתח אותם.מה שכן אין ספק שזאת הייתה חוויה מאוד מעניינת, לצד בקבוקים מסיווגים נמוכים יחסית טעמנו כמה מיינות העילית של בורדו כדוגמאת שאטו מרגו מ1990 שמחירו בשוק היום הוא כאלף חמש מאות דולר והציון שניתן לו ע”י מרוברט פארקר הוא מאה, אין ספק שיין כזה לא טועמים כל יום. אני חייב להודות שמדובר ביינות שצריך להתרגל אליהם ושאני בספק אם כל אחד יאהב, אין בהם את הפירותיות המוחצנת והחנפנות שהרבה אנשים רגילים לקבל מיינות העולם החדש, אבל יינות הבורדו היותר טובים הם דוגמא מצויינת לאיזון מושלם עם עוצמה, עושר טעמים, אלגנטיות ועם סיומת שנשארת בפה שעות וכל זה ללא אחוזי האלכוהול הגבוהים שרגילים לקבל מיינות העולם החדש שכבר מתחילים לעבור את ה15 אחוז  ואת הטעימה הזאת סיימתי בהרגשה טובה בניגוד לטעימת השיראזים האוסטרלים שהשתתפתי בה לא מזמן ששם האלכוהול הגבוה והכבדות של היין נותנים אותותיהם וגורמים להרגשת כבדות. את הטעימה סיימנו עם יין קינוח מאזור לופליאק משנת תשעים ושבע שהתחיל להראות סימני בגרות אבל עדיין היווה סיום מתוק ונעים לערב מעניין ולא שגרתי.

היינות שנטעמו היו:צרעה ספיישל סלקשן תשעים (מגנום) 97

Chateau Lamothe Bergeron Haut-Medoc 2000

Château Margeaux 1^er grand cru classe  1990

Château de Conseillant, Pomerol 1994

Château Cos d’Estournel Sain Estephe 1991

Chateau VilleMaurine Saint Emillion Grand Cru Classe 1999

Pauillac de Château Latour 2003

Château la Pointe Pomerol 1998

Château Loupiac-Gaudiet, Loupiac 1997

Concha Y Toro החודש יצא לי לנסות מרלו מ2 סדרות שונות של יקב

אחד היקבים המצליחים בצ’ילה שבין יינותיו אפשר למצוא את סדרת הקאסיירו דל דיאבלו המהוללת שהקברנה סוביניון שלה קיבל בדיקנטר את תואר “הקברנה עם הערך לכסף הכי טוב בעולם” ועם יין הדגל הדון מלצ’ור, שבציר 03 שלו הצליח להשתחל למקום הרביעי ברשימת 100 היינות הגדולים של השנה של המגזין ווין ספקטטור וקיבל את הציון 96 שזהו הציון המירבי ליין צ’יליאני במגזין עד כה. היינות שטעמתי הם מהסדרות הנמוכה של היקב: פרונטרה שמציגה יינות פירותיים ורעננים ללא כל מגע עץ וכוללת ס”ב שרדונה מרלו ק”ס קרמנרה ורוזה שעשוי מענבי מרלו. הסדרה השניה היא סדרת הטריו שלאחרונה שינתה פניה וכיום היא כוללת יינות העשויים משלושה זנים, בעבר הסדרה כללה 3  זניים ק”ס מרלו ושרדונה ועל כן שמה טריו.

Concha Y Toro “Frontera” Merlot 2006

צבע סגלגל נוטה לבורדו, ארומות של פרי אדום מתקתק, בפה גוף בינוני שופע בטעמי דובדבנים פטל מתקתקים אפילו סוכרייתים טיפה, חמיצות נעימה שמוסיפה ליין רעננות, טאנינים מורגשים וסיומת ארוכה ויבשה. מדובר במרלו קליל שופע בפרי שמהווה תמורה מצויינת לכסף ויין נפלא לשתיה יום יומית ואפילו מעבר לזה. ציון:86.5 מחיר:29 שקל

Concha Y Toro “Trio” Merlot 2002

מרלו מסדרת הטריו שכיום שינתה פניה ומורכבת מ3 זנים שונים. ליין צבע סגול כהה אטום במרכז עם שוליים בהירים ארומות כבדות של פרי בשל ועץ, בפה אפשר להרגיש גוף בינוני עם פרי עם עץ דומיננטי שקצת מכביד ומעפיל על הפרי. אפשר עוד להרגיש בטאנין עדין אבל היין ללא ספק כבר בשיאו ליין סיומת בינונית מתקתקה.מדובר בגירסא קצת יותר כבדה של הפרונטרה אך גם פחות מוצלחת לדעתי העץ מעפיל על הפרי והיין קצת חסר עניין, לדעתי הפרונטרה מהווה תמורה הרבה יותר טובה ומדגיש בצורה הרבה יותר טובה את הפירותיות שמאפיינת את זן המרלו. ציון:86 מחיר:39      

ב20.2 “דרך היין” קיימת טעימה של עשרת היינות הגדולים של 2006 לפי דירוגיו של דניאל רוגוב. מדובר בטעימה של היינות עם הציונים המירביים שנטעמו ע”י רוגוב ב2006 ולאו דווקא מבצירי 2006. היינות שיטעמו הינם כרמל לימיטד אדישן 2003, ירדן ק”ס 2003, מרגלית אניגמה 2004, יער יתיר 2003, קלו דה גת 2003, שאטו גולן אליעד 2004, רקנאטי ספיישל רזרב 2003, סוסון ים אלול 2003, ססלוב אדום מריאג’ 2003, וירדן סמיון אציל 2004. לחובבי היין הישראלי מדובר בטעימת חובה שמקיפה את המיטב שיש ליינות ישראל להציע. הטעימה מתקיימת בסניף מודיעין של “דרך היין” פרטים נוספים כאן.

ב23.2 מתקיים פסטיבל יינות קלו דה גת בסניף “דרך היין” בתל אביב לרגל השקת סדרת יינות חדשה “סיקרא” לרגל האירוע תתקיים טעימה של יינות היקב מבצירים חדשים וכן של מרלו וסירה מסדרת ה”סיקרא” החדשה. הטעימה תתקיים בין השעות 11:00-15:00

באותו התאריך בדיוק תתקיים גם השקת יינות חדשים ביקב פלטר, היינות שיושקו הם: סוביניון בלאן ושרדונה 2006 והטריו 2005.  האירוע ילווה בקייטרינג ובמהלך האירוע ניתן יהיה לרכוש יינות עתיידים מבציר 2005 (קברנה  פראנק ושיראז גראנש) ותתאפשר קניה של יינות היקב. הטעימה תתקיים בקיבוץ העוגן בין השעות 10:00-17:00.

שני האירועים האחרונים הם מהיותר מומלצים ושייכים ל2 מיקבי הבוטיק היותר טובים שיש לנו כאן בארץ לדעתי, מה גם שההשתתפות באירועים אלה היא בחינם מה שנקרא פעמיים כי טוב.

בטעימת השיראזים השניה של חברת מארש שבניגוד לטעימת השיראזים הקודמת שהוזכרה בפוסט הקודם שכללה רק טעימה קטנה של ההיצע של חברת מארש הטעימה השניה הייתה קצת יותר מעמיקה ואף כללה 2 יינות לבנים חביבים שעליהם דווקא לא ארחיב הפעם.

שיראז שוטפייר סורן קלארק 2004:

אחד הכוכבים של הערב, צבע סגול חזק אף כבד מלא בפרי מרוכז, בפה מגיע הבום בכניסה לפה אפשר להרגיש במכת חום ומתיקות  אח”כ היין הופך לקצת יותר מריר ושוקולדי גוף כבד טעמים של דובדבנים בשלים ופירות יער חמיצות נעימה ומאוזנת, וסיומת שוקולדית ארוכה. בסה”כ מדובר ביין מאוד מהונדס ומאוד מתחנף שיודע בדיוק איך להקסים את השותה ועושה בזה עבודה נפלאה שיראז כבד וכיפי. ציון:91 מחיר:135 שקל

שיראז  רוקבר 2004 מקלרן וייל 2004:צבע סגול אטום עם שוליים בהירים באף אפשר להרגיש פרי סגול מתקתק טיפה סוכרייתי אפילו, בפה פרי מרוכז ומריר עם טעמי חבית מורגשים, גוף מלא אבל חמיצות לא מורגשת מספיק. ליין סיומת בינונית מרירה במקצת.היין עוד צריך קצת זמן להפתח אבל עדיין לא מדובר בלהיט גדול שיראז כבד ולא מאוזן ולמרות מחירו האטרקטיבי ביחס לשאר היינות התמורה כאן לא גבוהה. ציון:86 מחיר:75 שקל

שיראז סטונהורס קייסלר 2004:צבע שחור דיו עם שוליים סגלגלים, פרי שחור מתובלן באף, בפה גוף כבד ופירותי עם חמיצות גבוהה מידי שקצת מפריעה ליין סיומת קצרה מידי וטעם מסיים מריר במקצת של חבית. ציון:88

בסה”כ למרות נפילות אחדות פה התרשמתי מאוד לטובה מהמבחר הנאה שמציגה חברת מארש עם תמורות טובות לכסף ומותגים שמייצגים בהצלחה רבה את השיראז האוסטרלי המהולל, אך למרות זאת בטעימה השניה שכללה 6 שיראזים שונים אי אפשר שלא לשים לב לדמיון הרב שבין השיראזים  ולחוסר הייחודיות ביינות על אף שמדובר ביקבי בוטיק שאמורים לתת מוצר עם קצת יותר יחודיות ועם קצת יותר אופי מאשר היינות שמיוצרים ביקבים הגדולים באופן סדרתי.בנוסף אחוזי האלכוהול הגבוהים נותנים אותותיהם עם הזמן ונותנים תחושת כובד מסויימת וכאן אני חושב שטמונה אחת הבעיות הגדולות בשיראזים האוסטרלים ואולי ברוב יינות העולם החדש בכלל, חוסר ייחודיות! עוד פירותיות מוחצנת ועוד מתיקות ואחוזי אלכוהול שרק עולים ועולים ונדמה שאין לזה סוף.עם חקלאות מודרנית שמפיקה  רכז פרי ברמה גבוהה מאוד ומגיעה לתוצאות מאוד דומות שנה אחרי שנה ועם נוסחה קבועה של פרי מרוכז ומוחצן ושימוש מסיבי בעץ ואותם יועצים שמשתמשים בנוסחה הזאת בחצי מיקבי תבל זה רק עניין של זמן עד שהיין יאבד את נשמתו ויהפוך לעוד מוצר בייצור תעשייתי, שלא לדבר על רמות האלכוהול הגבוהות שלגוף קשה לקבל בכמויות גדולות. תעשיית היין צריכה לקחת פסק זמן ולעשות חושבים ולהחליט לאן פניה מועדות כי המגמה של יינות עתירי עץ ופרי חסרי כל יחודיות ושל מותגי על עם מחירים בשמיים שנועדו בעיקר להבלטת האגו ולסימול סטטוס חברתי מסויים הורסת את כל הקסם והיחודיות שבעולם היין ועושה ממנו עוד סתם עוד מוצר. 

דרינקינג הזמין אז אמרתי למה לא 

א.עשיתי מיונים בערך לחצי מהיחידות בצה”ל ובסופו של דבר סיימתי בהנדסה קרבית, אז כנראה שלי ולשמעון פרס יש כמה תכונות משותפות

ב.אם כבר מספר אנשים לפני העלו את הנושא של רכיבה על אופניים אז ידעתי לרכב עד כיתה ב ועבר לי

ג.שהייתי בכיתה ו התאמנתי בתורת לחימה שנקראת הישרדות והתקשרו אלי מערוץ הילדים רצו שאני יופיע בתכנית על הנושא לקחו פרטים ואמרו שיחזרו אלי בקרוב. עד היום אני מחכה לטלפון מהם

ד. בכיתה ח בערך שקיבלנו תעודות ברגע שראיתי קיבלתי 65 בספרות חטפתי עצבים ניגשתי למחנך שלי וקרעתי לו את התעודה בפרצוף. עד היום אני לא מבין ממש למה עשיתי את זה, אף פעם לא ייחסתי חשיבות כלשהיא לציון בספרות.

. ה.אם כבר אנחנו עוסקים באלכוהול אז שהייתי קטן הייתי הולך לסופר ומחפש ”מציאות”, יינות מבצירים כמה שיותר ישנים ושומר אותם בשביל שיעלה ערכם.כמובן שהיה מדובר בד”כ בקאזה דה לואיג’י וכל מיני סלקטד ישנים למינהם אבל מי ידע את זה בזמנו.מעניין מה עלה בגורלם באמת.

ועכשיו אני קצת יהרוס כי אין לי למי להעביר את זה הלאה אבל העיקר גיליתי רוח ספורטיבית.

לאחרונה יצא לי להשתתף באירוע שכלל טעימה של מספר שיראזים אוסטרלים אשר מיובאים ע”י חברת מארש השייכת לחלק מתופעה יחסית חדשה של יבואני בוטיק, יבואנים קטנים אשר מתמחים באזור יין מסויים או ארץ מסויימת ומנצלים התמקדות זאת בהיכרות אישית מעמיקה עם אנשי היקב ופותחים לנו דלתות ליקבי בוטיק איכותיים דבר שהיבואנים הגדולים בד”כ פחות מתעסקים איתו. בנוסף לכך רוב יבואני מאפשרים קניה ישירה, מה שחוסך את התיווך שנעשה בין היבואן לצרכן ע”י חנויות היין, דבר אשר מוזיל את העלויות ומאפשר מחירים אטרקטייבים יותר. צירוף שני היתרונות האלה של מחיר אטרקטיבי ומוצרים יחודיים אשר נבחרו בקפידה מיקבי בוטיק קטנים ומובחרים יוצרים שיטת שיווק חדשה ואטרקטיבית שלדעתי אנחנו רק בתחילת דרכה וצפויים לקום עוד יבואני בוטיק נוספים שיעזרו להגדיל את היצע היינות  הדל שיש לנו בארץ. כתבה מאוד מעניינת של אלדד לוי בנושא יבואני הבוטיק אפשר למצוא כאן. 

וליינות עצמם:

טויזנר - שירז ריבקי 2005

צבע סגול אטום לגמרי במרכז עם שוליים סגולים בהירים ארומות מאוד עוצמתיות של רכז פרי סגול בפה יין מאוד מרוכז עם חמיצות נושכנית וללא כל מבנה, פרי מרוכז מאוד אך חדגוני ובעל סיומת מרירה ולא נעימה בסה”כ מדובר ביין עם אף שמבטיח הרבה ושבפה מקיים מעט מאוד. ציון:86 מחיר:99 שקל

רוקבר - ריזרב שירז ברוסה 2002

צבע שחור אטום עם שוליים בצבע בורדו עמוק, ארומות עוצמתיות של פרי אדום עם נוכחות מאסיבית של וניל. בפה אפשר להרגיש בגוף מלא עשיר בפרי דובדבנים אדומים ופטל בשלים מאוד טעמי וניל דומיננטים תבלון מסויים.  ליין חמיצות גבוהה שמצליחה לתת איזון לגוף הכבד והעוצמתי. הסיומת ארוכה וטובה עם טעמי חבית מורגשים. שיראז נהדר ועשוי נכון. ציון:90 מחיר:199 שקל.

דצקי – סנט ג’קובי 2001

צבע בורדו עמוק יפה עם שוליים בהירים בגווני אדום ארומות של פירות אדומים בשלים מאוד עם ארומות עדינות של חבית שעושה רושם יותר לכיוון של חבית צרפתית בפה גוף מלא עם עושר טעמים נהדר פרי עוצמתי אבל מאוד מאופק ולא מוחצן מידי אפשר להרגיש בתבלון מסויים וחבית שמשתלבת בצורה מצויינת חמיצות עדינה שנותנת איזון מצויין ליין, וסיומת ארוכה ונעימה של פרי בשל. מדובר בשיראז מצויין עם גוף עשיר שמצליח לשלב עושר טעמים ועוצמתיות עם עידון ואלגנטיות ועם איזון מצויין ציון:92